פַּעַם שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי מֵאִיר, עַל הַפָּסוּק בְּמִשְׁלֵי "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר" – אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהָרְשָׁעִים אוֹכְלִים וְהֵם לֹא שְׂבֵעִים?
וּמָה חָסֵר לָהֶם? הֲרֵי יֵשׁ רְשָׁעִים עֲשִׁירִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַרְבֵּה אֹכֶל.
סִפֵּר לָהֶם ר' מֵאִיר שֶׁפַּעַם הָיָה בִּסְעוּדָה גְּדוֹלָה שֶׁל אֶחָד מִשָּׂרֵי רוֹמִי שֶׁהִזְמִין אוֹתוֹ לְשָׁם, בַּסְּעוּדָה הָיוּ שֻׁלְחָנוֹת מְפֹאָרִים וְכֵלִים יָפִים מְאֹד, וּמַאֲכָלִים מְשֻׁבָּחִים וַאֲפִלּוּ פֵּרוֹת מְיֻחָדִים שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָם מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, וְלֹא הָיָה חָסֵר שׁוּם דָּבָר בַּסְּעוּדָה. כָּל הָאוֹרְחִים הָיוּ שְׂמֵחִים וּשְׂבֵעִים, רַק הַשַּׂר הָרוֹמָאִי הָיָה עָצוּב, כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ עֲבָדָיו מָה קָרָה? אָמַר לָהֶם, שֶׁחָסֵר לוֹ בַּשֻּׁלְחָן אֱגוֹזֵי פֶּרֶךְ (אֱגוֹזִים רַכִּים שֶׁנִּפְרָכִים בַּיָּד).
אָמְרוּ לוֹ הָעֲבָדִים שֶׁחִפְּשׂוּ בְּכָל מָקוֹם, בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם אַךְ לֹא מָצְאוּ. כְּשֶׁשָּׁמַע עַל כָּךְ הַשַּׂר הַגּוֹי, כָּעַס מְאֹד וּמֵרֹב כַּעֲסוֹ לָקַח אֶת הַשֻּׁלְחָן הַיָּקָר שֶׁלּוֹ שֶׁעָלָה 300 כֶּסֶף וְשָׁבַר אוֹתוֹ, כָּל הָאוֹרְחִים הָיוּ מְבֹהָלִים מְאוֹד וְלֹא הֵבִינוּ מַדּוּעַ הוּא עָשָׂה זֹאת!!!
וְכָךְ סִיֵּם רַבִּי מֵאִיר אֶת הַסִּפּוּר וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: עַכְשָׁו הֵבַנְתֶּם מָה שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּמִשְׁלֵי "…וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר", אֲפִלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַכֹּל, אִם חָסֵר לָהֶם מַשֶּׁהוּ קָטָן לֹא שָׁוֶה לָהֶם כְּלוּם.