בעיירה קטנה חיה לה אשה אלמנה וענייה ולה בת יחידה, יום אחד היתה הבת חולה מאד, והרופאים אמרו שחייה בסכנה, האלמנה היתה בצער גדול והלכה במהירות אל הצדיק, ר' מיכל מזלוטשוב כשהיא מתחננת אליו שיעזור לה וירפא את בתה החולה, אמר לה הצדיק שהכל מאת ה' יתברך ואינו יכול לעשות כלום. אבל הבטיח לה שיתפלל בכל כוחו על הילדה.
כשיצאה האלמנה מביתו של הצדיק, נכנס הצדיק לחדרו והתפלל ובכה מעומק לבו לבורא עולם שירפא את הילדה החולה. לאחר כמה שעות של בכי יצא הצדיק מהחדר ונתן לשמש שלו בקבוק קטן מלא במים, וציוה עליו לתת אותם לאלמנה שתיתן לבתה החולה לשתות מהם. מיד רץ השמש לבית האלמנה ונתן לה את הבקבוק, ובאותו הרגע נתנה האמא לביתה לשתות מן הבקבוק, לא עבר זמן ובדרך נס קמה הילדה בריאה ושלימה כאילו לא היתה אף פעם חולה!, כששמעו אנשי העיירה על הנס של רפואת הצדיק הלכו כולם אל הצדיק ובקשו ממנו שיתן גם להם מהמים המיוחדים שרפאו את הילדה, בגלל שחשבו שהרב נתן לה תרופת פלא מיוחדת, אמר להם הצדיק שמים אלו הם לא תרופה אלא הדמעות הרבות שירדו מעיניו שהתפלל מכל לבו על הילדה החולה,וה' יתברך לא נועל דלתתות שערי דמעה ושלח במהרה את רפואתה.
