פרק ב – משנה ה' : “הוּא הָיָה אוֹמֵר, אֵין בּוֹר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם

הַגָּאוֹן הַגְּרָ״א, רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִוִּילְנָה זַצַ״ל, הָיָה נוֹהֵג לָצֵאת לְמַסָּעוֹת חִזּוּק אֲרֻכִּים וְלִנְדֹּד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,

פרשת כי תצא מלאה במצוות חשובות. אחת המצוות הכי יפות היא השבת אבידה. התורה אומרת:

שַׁבָּת שָׁלוֹם לְכָל הַיְלָדִים הַצַּדִּיקִים, וְגַם לִשְׁאָר בְּנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם! מַה שְּׁלוֹמְכֶם, יְלָדִים יְקָרִים? אָנוּ כְּבָר

במהלך תפילת ערבית נערכה מכירה פומבית של "פתיחת ההיכל". הסכומים טיפסו במהירות עד שהגיעו ל-25

שאלה: שלום לרב. בעלי הוא אדם נפלא, בעל חסד, ישר ועובד לפרנסתנו. הוא מקפיד על

נועם פירוז. שם שהצליח להעניק לי אחד מהמסרים העוצמתיים ביותר במהלך חיי. יתכן שישנם קוראים

יוני לא הרים את העיניים מהמסך כמעט עשרים דקות. הוא ישב על הספה ליד סבא

נכנסים אנו לחודש אלול ולימים הנוראים, ימים של חשבון נפש ויראת הדין, סליחות ותחנונים, זה

בפרשת השבוע אנו נפגשים עם עשרות מצוות, הפרשה מלאה בהם, והייתי רוצה שנתפוס נקודה מאוד

"פעם היינו החברים הכי טובים, היינו צוחקים יחד, משוחחים שעות אל תוך הלילה", שיתף אליעזר

דיברתי אליו, ודיברתי. יותר נכון ניסיתי לדבר. לא היה מענה. גם עם האצבעות והשפתיים ניסיתי

בפרשתנו, פרשת "כי תצא", מצווה אותנו התורה על מצוות השבת אבידה: ״לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר

בפרשה מובא עניין "בן סורר ומורה", אך קריאה מדוקדקת חושפת: הבעיה אינה מתחילה בילד, אלא

סח רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ זיע"א על המשנה (אבות ד', א'): "איזהו גיבור? הכובש את

לפני כמעט שנה התקבלה פנייה מרגשת במיוחד אצל מזכה הרבים הפוסק הגאון רבי יגאל כהן

יש עייפות שלא קשורה לשינה אלא ללב, ועייפות כזאת בדיוק היתה לי בשנים האחרונות בבית,

שלום לעם ישראל היקרים והחביבים נשאלתי מאת יהודי מיוחד, שאינו מדבר על לשון הרע על

לכבוד מורנו ורבנו שליט"א. רציתי לשאול אודות טבק הרחה המצוי האם מברכין עליו ברכת הריח,

"כי תצא למלחמה על איביך ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שביו". למה כתוב "כי תצא"