בימים אלו שלפני ראש השנה, כולנו מתחזקות ומשתדלות לעשות קצת או הרבה מעבר למה שעושות ביומיום. הקב"ה רואה את חודש אלול שלנו וכך יודע את הרצונות האמיתיים שמתרחשים בלבנו, מה באמת את רוצה… עד כמה באמת את מעוניינת להיות קרובה לאבא וכמה את מוכנה להקריב עבור זה. נכון, זה קשה. לא קל לשנות את ההתנהגות או הלבוש איך שנכנס חודש אלול, אבל הפסיעות צריכות להיות קטנות, לאט לאט ובטוח. ובחודש זה הכל מקבל משמעות אחרת, ומשקל כבד, בשל העובדה שהקב"ה קרוב מתמיד, שומע מתמיד. כדאי לנצל כל רגע ולהתקרב אליו, כל אחת בדרך שלה ולפי הדרגה שלה, אבל העיקר הוא לא לשכוח, שאלו רגעים חשובים שמקרבים אותנו ליום הדין הגדול והנורא, יום ראש השנה… וכל דבר קטן שתעשי הוא גדול ומשמעותי.
כבוד הרב הגאון יגאל כהן שליט"א מדגיש ואומר להתכונן בחודש אלול ולהתקרב לבורא עולם מתוך אהבה ולא מתוך פחד. זה לא פשוט, הרי ראש השנה הוא יום כל כך גורלי ומפחיד לחשוב מה יכול להיגזר ביום הזה, אבל הרב מחדד שצריך את האהבה פה ולא את הפחד.
עבודת ה' מפחד לא מחזיקה הרבה זמן, כמה אפשר לפחד? זה רגש שלא נעים להרגיש אותו בלב… הוא לא מחזיק. לעומת זאת, עבודה מאהבה, כשאת אוהבת אדם את מוכנה לעשות בשבילו גם דברים שיוצאים מגדר הרגיל, את תמיד שמחה להיות שם בשבילו ולעשות עוד ועוד, הרגש הזה הוא נעים בלב… אנחנו יצורים שאוהבים לאהוב ולהיות נאהבים אז זה מחזיק לאורך חיים שלמים.
הכי כדאי למלא את הצורך הזה במי שאמר והיה העולם, כי בכל מקרה, הוא היחיד שיכול לפעול משהו בעולם הזה. ומתוך האהבה הזו לאבא, שאנחנו רוצים להחזיר לו, ולו במעט על הטובות והחסדים שהוא עושה עמנו בכל רגע, מתוך אהבה אמיתית והכרת הטוב, אנחנו מתקרבות ועושות מעשים מיוחדים בחודש אלול, גם אם במשך השנה לא הקפדנו כל כך.
זה חודש שמראה את הרצונות שלך, איפה היית רוצה להיות. והקב"ה יתן לכולנו כוחות להמשיך ולהתעלות תמיד. שבת שלום!
עבר הגהה ותיקונים
