כמה ניתן לחולל בתפילה. תפילה עקבית ואמיתית.
לא תמיד אנחנו רואות זאת בחוש, אבל התפילות שלנו פועלות המון…
כל מילה היא יקרה כמו יהלום, אין לזה שיעור… אנחנו בדור עם כל כך הרבה ניסיונות וקשיים, שברגע שאת זוכה להוריד מעט אבק מהניסיון, מיד בוקעת משם קרן אור דקה שמגלה את ההשגחה העליונה.
זה קורה על ידי התפילה. תפילה, לאו דווקא תפילת שמונה עשרה, אלא תפילה זו מילה, אות, של יהודי בכל מקום שהוא, שפונה למי שברא אותו ומבין שמאחורי ההסתרה הכבדה הזו… הוא נמצא. במלוא הדרו.
ובכל זאת – למה אנחנו לא רואות את הישועות בחוש? למה אנחנו לפעמים מרגישות תקועות או לא נענות? למה יש פעמים רבות שתפילה אחת שגורה בפינו כבר כמה שנים ועדיין לא רואות קצה חוט של תזוזה לכיוון שאנחנו מייחלות לו…
בגלל דבר אחד – אנו לא מספיק מתבוננות על הטוב!
כל אחת תודה שיש כל כך הרבה דברים שהיא כן נענתה, שכן הולכים לה טוב… אם נסיט את המבט טיפה הצידה, מעבר לנקודה השחורה הזו שתקועה לי ולא זזה… מיד נראה את השדה המואר של הטוב. יש שם שדות ענקיים של טוב, של שמחה, של בריאות נחת ושלווה…
המון המון תפילות ובקשות שכן התמלאו, שכן נותנות לך טוב וחסד כל הזמן…
אם רק נמקד את מבטנו לטוב – נרוויח חיים שלמים! להגדיל את הרע, זה קטנות, המח שלנו מצומצם לנקודה אחת… אבל יש כל כך הרבה מעבר… למה שלא נתמקד בו?
נסתכל על כל דבר טוב שהולך לנו בחיים, יש כל כך הרבה איברים פנימיים שפועלים הרגע בגופנו בלי שהתפללנו עליהם אפילו, זה לא חסד? זה לא היענות של תפילה כל כך פשוטה ויקרה? שנהיה בריאות! ויש לך משפחה סביבך? גם אם היא מציקה משהו, יש מישהו לידך שמשמח אותך? שמושך לך בחצאית? וואו. כמה טוב.
בהסתכלות כזו, הדבר הקטן התקוע כבר לא יהיה הקושי העיקרי בחיים, אלא רק קוץ קטנטן בתוך שדה ענק מואר בחסד… ואז מה הערך שלו לעומת כל הטוב?