לכבוד
ידידי ורעי היקר והנעלה… הי"ו.
אודות שאלת מר האם קיים איסור ייחוד עם אחיינית, הנני להשיב בקצרה.
דין זה נפתח בדברי רבינו ירוחם (נתיב כג), שהביא מחלוקת האם מותר להתייחד עם כל עריות שבתורה מלבד אמו ובתו, וכתב שדעת התוספות היא שבשאר עריות הקרובות, כגון אחותו ודודתו (והוא הדין לאחיינית), אין איסור יחוד לפרקים. וכן כתבו להקל בשו"ת הרדב"ז (ח"ז סימן לב). ובשו"ת אגרות משה (אה"ע ח"ד סימן סד).
אולם פשט לשון מרן בשלחן ערוך (אה"ע סימן כב סעיף א) שכתב: "אסור להתייחד עם ערוה מעריות… חוץ מהאם עם בנה והאב עם בתו". משמע שבשאר קרובות קיים איסור יחוד. וכן העלה בשו"ת חקרי לב (סימן יז) בדעת הרשב"א ע"ש. וכן עיקר.
אמנם יש מקום להקל באופן שהדלת סגורה אך אינה נעולה, ויש עוברים ושבים היכולים להיכנס, שכן דעת הרשב"א (בתשובה סימן רנא), שבמקרה כזה נחשב כ"פתח פתוח לרשות הרבים" ומותר. ואף להלכה אנו מחמירים כדעת הרעק"א (בתשובה סימן ק) שאין "פתח פתוח", אלא אם הדלת פתוחה ממש, מכל מקום בנידון דידן של קרובי משפחה, נראה שיש לסמוך על המקלים, בצירוף דעת רבינו ירוחם בשם התוספות.
מסקנת ההלכה: איסור יחוד קיים גם עם אחיינית, ומכל מקום אם הדלת סגורה אבל לא נעולה יש להקל.