פִּינְחָס

פִּינְחָס

יָגֵל וְלִבִּי: שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ לְכָל הַיְּלָדִים הַמְּתוּקִים, וְגַם לִמְבֻגָּרִים שֶׁקּוֹרְאִים אוֹתָנוּ עֲבוּר יַלְדֵיהֶם וְנֶהֱנִים כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ.

יָגֵל וְלִבִּי: בַּשָּׁבוּעוֹת הַקְּרוֹבִים בְּעֶזְרַת ה' נְדַבֵּר עַל הִלְכוֹת 'לָשׁוֹן הָרַע', הֲלָכוֹת שֶׁנּוֹגְעוֹת לְכָל הַגִּילָאִים וּלְכָל הַזְּמַנִּים. וְכֵן יְלָדִים יְקָרִים לָנוּ יֵשׁ גַּם חֵלֶק חָשׁוּב בְּכָךְ.

יָגֵל: רֵאשִׁית נַסְבִּיר שֶׁיֵּשׁ לָשׁוֹן הָרַע, הוֹצָאַת שֵׁם רַע וְיֵשׁ רְכִילוּת.

לִבִּי: וְנַסְבִּיר – לָשׁוֹן הָרַע – לוֹמַר דָּבָר רַע עַל חָבֵר, לַמְרוֹת שֶׁזֶּה קָרָה בֶּאֱמֶת.

יָגֵל: הוֹצָאַת שֵׁם רַע – לְסַפֵּר עַל חָבֵר דָּבָר רַע שֶׁלֹּא קָרָה מֵעוֹלָם (שֶׁקֶר).

רְכִילוּת – הַמְּסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ שֶׁיְּדִידוֹ דִּבֵּר עָלָיו לֹא יָפֶה, אוֹ שֶׁזִּלְזֵל בּוֹ.

לִבִּי: כַּמָּה הֲלָכוֹת אֵלּוּ חֲשׁוּבוֹת לָנוּ, וְכַמָּה אֲנַחְנוּ גַּם בְּתוֹר יְלָדִים חַיָּבִים לְהִזָּהֵר וּלְהַזְהִיר אֲחֵרִים עַל זֶה.

בִּגְלַל שֶׁזֶּה מַכְנִיס שִׂנְאָה וּפֵרוּד, מַחְלֹקֶת וּמְרִיבָה.

יָגֵל וְלִבִּי: אָז כָּל הַיְּלָדִים כֻּלָּם לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, מִתְאַמְּצִים בִּמְיֻחָד בַּיָּמִים הָאֵלּוּ לִשְׁמֹר עַל פֶּה נָקִי, וּלְדַבֵּר רַק בְּלָשׁוֹן טוֹבָה. 

כִּי לָשׁוֹן הָרַע מַרְחִיקָה אֶת הֲרֵעַ, (אֶת הֶחָבֵר) וְלָשׁוֹן הַטּוֹב מְקָרֶבֶת אֶת הַלְּבָבוֹת.

שַׁבַּת שָׁלוֹם עִם הַרְבֵּה טוֹבָה וּבְרָכָה – יָגֵל וְלִבִּי