רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, עֲנָק וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה הָיָה, וְזָכָה לִשְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת – גַּם תּוֹרָה וְגַם עֹשֶׁר גָּדוֹל. וְעִם כָּל זֶה, הוּא לֹא הָיָה נֶהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה כְּלָל – מֵאַהֲבָתוֹ לַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה; וְכָל עָשְׁרוֹ הָיָה רַק כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קִדּוּשׁ ה' וְכָבוֹד גָּדוֹל לַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּלְלוֹמְדֶיהָ.
עַל עָשְׁרוֹ הָרַב שָׁמַע מֶלֶךְ פָּרַס שֶׁקָּרְאוּ לוֹ אַרְטׇבוֹן, שֶׁהָיָה חָפֵץ מְאוֹד בְּקִרְבָתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, וְהָיָה שׁוֹלֵחַ לוֹ מִכְתָּבִים שֶׁל יְדִידוּת וְהַעֲרָכָה.
יוֹם אֶחָד, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַרְטָבוֹן לְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אֶבֶן יְקָרָה מְאוֹד שֶׁהָעֵרֶךְ שֶׁלָּהּ הָיָה גָּדוֹל מְאוֹד, וְלֹא הָיָה נִמְצָא כָּמוֹהָ בְּכָל הָעוֹלָם, וְהוֹסִיף לוֹ מִכְתַּב הַעֲרָצָה וְכָבוֹד, וּבְסוֹף הַמִּכְתָּב בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ מֵרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא שֶׁגַּם הוּא יִשְׁלַח לַמֶּלֶךְ מַתָּנָה יִקְרַת עֵרֶךְ וּגְדוֹלָה שֶׁשָּׁוְיָהּ דּוֹמֶה לְמַרְגָּלִית זוֹ. הַמֶּלֶךְ שָׁלַח שָׁלִיחַ שֶׁיִּמְסֹר לְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אֶת הַמַּתָּנָה וְחִכָּה בְּצִפִּיָּה גְּדוֹלָה לְשׁוּבוֹ שֶׁל הַשָּׁלִיחַ עִם מַתְּנָתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה.
לְאַחַר כַּמָּה יָמִים, חָזַר השליח עַם מַתָּנָה עֲטוּפָה בְּכָבוֹד גָּדוֹל עַם מִכְתָּב תּוֹדָה וּבְרָכָה עַל הַמַּתָּנָה שֶׁשָּׁלַח לוֹ. הַמֶּלֶךְ אַרְטָבוֹן הָיָה נִרְגָּשׁ וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה פָּתַח אֶת עֲטִיפַת הַמַּתָּנָה, אַךְ חָשְׁכוּ עֵינָיו – כַּאֲשֶׁר בְּתוֹךְ הָעֲטִיפָה יֶשְׁנָהּ לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר מְזוּזָה!אָמְנָם מְעֻטֶּרֶת בְּנַרְתִּיק יָקָר מִזָּהָב וּמְשֻׁבֶּצֶת בְּיַהֲלוֹמִים קְטַנִּים וְיָפִים, אַךְ אֵינָהּ יְקָרָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ הָאֶבֶן שֶׁשָּׁלַח לְרַבִּי יְהוּדָה.
שָׁלַח הַמֶּלֶךְ מִכְתָּב תּוֹדָה לְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא וְהוֹסִיף לִשְׁאֹל: מַדּוּעַ שָׁלַח מַתָּנָה שֶׁאֵין שָׁוְיָהּ כְּמוֹ מַתְּנָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ? שָׁלַח לוֹ רַבִּי יְהוּדָה מִכְתָּב וְכָתַב בּוֹ שֶׁהַמַּתָּנָה שֶׁשָּׁלַח שָׁוָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּתְּנָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁמַּתְּנָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ צְרִיכָה שְׁמִירָה גְּדוֹלָה וְחֹסֶר שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה מִפְּנֵי גַּנָּבִים שֶׁיְּכוֹלִים לִגְנֹב אוֹתָהּ! אֲבָל מַתְּנָתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה – הַמְּזוּזָה, לֹא רַק שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה שְׁמִירָה, אֶלָּא לְהֵפֶךְ הִיא בְּעַצְמָהּ שׁוֹמֶרֶת עַל כָּל מִי שֶׁנִּמְצָא בַּבַּיִת וְעַל כָּל אוֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "שׁוֹמֵר דַּלְתוֹת יִשְׂרָאֵל".