"ויאמר ה' אל משה, הנך שוכב עם אבותיך, וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ… ואנכי הסתר אסתיר פני". הקדוש ברוך הוא מודיע למשה רבנו ביום פטירתו נבואת זעם: יום יבוא, והעם יעזוב את ה'. למה מודיע את זה עכשיו? הדור שלפניו בסדר, גם בדור יהושע לא יעבדו עבודה זרה. התשובה: ההסתר פנים הוא הסוד של הגאולה, ומה שיחזיק את עם ישראל בתקופות הקשות ביותר.
ההסתר פנים הגדול ביותר הוא צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. בא אלי יהודי חרדי שגילה שאשתו אינה הולכת בדרך ישרה. הוא שמר נאמנות כל חייו, והיא חיה חיי עושר והנאות. כמעט איבד עצמו לדעת מרוב כאב, שלח הודעה לחבר שיפגש עמו בעולם האמת. למזלו החבר הבין, הזעיק משטרה, והצילו אותו. שאלתי אותו: "למה?" אמר: "אני כל ימי שמרתי, והיא שהולכת נגד ה' – טוב לה? איך אני יכול לראות עוול כזה?"
אבל הקדוש ברוך הוא אומר: הסתר פנים זה חלק מהגאולה. אחרי "אנכי הסתר אסתיר פני" מבטיח: "לא תשכח מפי זרעו". הפסוקים נכתבו כדי לעודד. הרגע החשוך ביותר בלילה הוא רגע לפני עלות השחר. לפני האור הגדול – החושך הגדול ביותר.
גם בחיים הפרטיים: אדם חוזר בתשובה, מתחיל להתקרב לה', ופתאום קשה לו יותר מלפני כן. חבר שלו פותח את חנותו בשבת ומלא בלקוחות, והוא שסגר את החנות בשבת – ריק. לכאורה הקדוש ברוך הוא היה צריך יותר להאיר לו פנים, ודווקא עכשיו הסתר? אומר ה' יתברך: ההסתר הזה הוא חלק מהתהליך, זה עומד להיגמר. אם אנחנו עכשיו בחושך – האור הגדול לפניך.
ונסיים בסיפור יפה: רבי זושא מאניפולי היה קם בכל צהרים בבית המדרש וצועק: "טאטע, זושא רעב!" השמש היה שומע ומביא לו אוכל. יום אחד החליט השמש: "אני לא מביא היום". רבי זושא צעק: "טאטע!" ופתאום נכנס אדם בסערה: "מי זה רבי זושא? הייתי בים, הספינה עמדה להישבר, צעקתי בזכותך – והים נח. הבאתי לך סעודת מלכים!" קרא רבי זושא לשמש: "לא אתה מביא לי אוכל – טאטע מביא!" המסר: "אבא, יש לי רק אותך". כשמפקידים הכל בידי ה', הוא דואג – גם כשחשוך, גם כשנראה שאין תקווה, המושג "טאטע, זושא רעב" אומר: אבא, אין לי אף אחד בעולם, יש לי רק אותך. רבי זושא הצליח לנטרל את השכל, ביטל את ה"אני", ואמר: אני לא יודע לאסוף צדקה, אני לא יודע איפה יש חנות – הקדוש ברוך הוא, תביא לי אוכל עד לכאן. ובורא עולם באמת הביא. מישהו שאל אותי: כתוב "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" – למה ה' לא שולח? אמרתי לו: תקרא את הפסוק הקודם- "עיני כל אליך ישברו" – למי ה' נותן? למי שהעיניים שלו נשואות רק אליו. ועוד טבע חשוב שהרמב"ם מלמד: הקדוש ברוך הוא יודע את העתיד אבל לא מתערב בבחירה החופשית. כל אדם יש לו בחירה. הוא ידע שכשיכנסו לארץ ויקבלו שפע – יבעטו. כי כך טבע האדם- כשטוב לו הוא בועט. כסף, יופי, בריאות – במקום ללכת לבית המדרש, פונים להבל. אומר ה': "אני אפנק את הילד ואני יודע שיעשה שטויות, אבל אני לא מתערב בבחירתו".
