בסוף הפרשה, מפרט הקב"ה את הבהמות והעופות המותרות והאסורות באכילה. כל זאת לפי סימנים המעידים כי החיה/הבהמה כשרה: "מפרסת פרסה ושוסעת שסע"- פרסתה סדוקה לכל גובהה ו"מעלת גרה"- שדרכה להעלות את המזון שנכנס למעיה וללעוס אותו שוב, וכי חיות המים כשרות: בעלי סנפיר וקשקשת.
חוקרים מגלים שכל אותם מאכלים שנאסרו עלינו באכילה, יש בהם נזק לגוף האדם, כדוגמת החזיר- הוא מכיל לפחות 4 מרכיבים העלולים להגביר את סכנת הסרטן שכן בשר החזיר שומני מאוד ומכיל חנקן, והחום של בישולו מגביר את ייצור החומרים הגורמים לאותם מחלה.
אכילת שפן וארנבת גורמת למחלה קשה הנקראת "טולרמיה".
בדגים טמאים נמצא רעל הגורם למחלות במערכת העיכול…
אדם הנזהר ממאכלות אסורות זוכה גם לשמור על גופו!
אבל לא רק… שומר בעיקר על נפשו!
שכן נאמר בסוף הפרשה "ולא תטמאו בהם ונטמתם בם"- אומר ר' ישמעאל במסכת יומא: אל תקרא "ונטמתם בם", אלא "ונטמטם בם", שכן עבירה מטמטמת ליבו של אדם, הכוונה שמי שאינו נשמר ממאכלות אסורות מכניס לתוכו טמטום הלב- נעשה ממש חסר דעת ושוקע בתוך טומאה חמורה ומחליש את כל האמונה שלו ב-ה' יתברך ובתורתו…
ולכן ניתן לפעמים לראות אנשים שאין להם חשק ללמוד תורה, או לשמוע שיעורי תורה וכל דיבור הקשור בעבודת ה' אינו נכנס על ליבם. וזה מפני שהאוכל הטמא מעבה קליפה על ליבותיהם שלא יכולים לשמוע!
אומר אור החיים הקדוש שהשומר עצמו ממאכלות אסורות, גובר בו הרצון להתקרב ל-ה', לתורתו ולמצוותיו!
וכן מספרים שכאשר אנשי ארגון העוסק בקירוב רחוקים התייעצו עם אחד מגדולי ישראל מה הוא הדבר הראשון בו יש להדריך את המתקרבים לתורה, השיב: תחילה יש לכוונו למאכלים כשרים! היות ועל ידי כך מתיישר הלב ויוכל להתקדם מעלה מעלה… אולם כאשר ימשיך באכילת מאכלים טמאים,לב האבן לא ייתן לו לשמוע ולהתקדם בעבודת ה'! (ואין למו מכשול, כשרות המטבח).
כמה חשוב לנו להקפיד בעניין כשרות המאכלים שאנו מכניסות לגופינו, ובכשרות המאכלים בהם אנו מאכילות את בני משפחתינו!