פַּעַם נִכְנַס יְהוּדִי אֶחָד אֶל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵאִיר הַכֹּהֵן מֵרָאדִין זַצַ״ל, בַּעַל הַ״חָפֵץ חַיִּים״, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד לַעֲבֹר לְהִתְגּוֹרֵר בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת. הוּא בִּקֵּשׁ מֵהַצַּדִּיק בְּרָכָה לְפַרְנָסָה טוֹבָה.
אָמַר לוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים:
״הַבְטַח לִי בִּתְקִיעַת כַּף שֶׁלֹּא תְוַתֵּר עַל שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת בַּעֲבוֹדָתְךָ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, אֲפִלּוּ אִם תִּצְטָרֵךְ לְוַתֵּר עַל הָעֲבוֹדָה!״
הַיְּהוּדִי הִסְכִּים לִדְבָרָיו, לָחַץ אֶת יָדוֹ בִּתְקִיעַת כַּף וְקִבֵּל אֶת בִּרְכָתוֹ.
חָלְפוּ הַיָּמִים, וְאוֹתוֹ יְהוּדִי עָבַר לָאָרֶץ הָאַחֶרֶת. הוּא חִפֵּשׂ עֲבוֹדָה שֶׁלֹּא תִּדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ לַעֲבֹד בְּשַׁבָּת. לְאַחַר עָמָל וָטֹרַח רַב, מָצָא עֲבוֹדָה מַתְאִימָה בְּנִקָּיוֹן מִשְׂרָדִים, שֶׁלֹּא פָּעֲלוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.
הָאִישׁ שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְעָבַד בִּמְלוֹא הַמֶּרֶץ.
חָלְפוּ כַּמָּה שָׁנִים. בְּיוֹם אֶחָד פָּנָה אֵלָיו בַּעַל מְקוֹם הָעֲבוֹדָה וְאָמַר לוֹ:
״הָחֵל מֵהַשָּׁבוּעַ הַקָּרוֹב, תִּצְטָרֵךְ לַעֲבֹד גַּם בְּשַׁבָּת. אִם לֹא תַּסְכִּים — תְּפֻטַּר מֵעֲבוֹדָתְךָ״.
אוֹתוֹ יְהוּדִי לֹא חָשַׁב פַּעֲמַיִם. הוּא זָכַר אֶת הַבְטָחָתוֹ לֶחָפֵץ חַיִּים, וְאָמַר לַמְּנַהֵל שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לַעֲבֹד בְּשַׁבָּת. בְּעִקְּבוֹת זֹאת עָזַב אֶת עֲבוֹדָתוֹ.
בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁנָה חִפֵּשׂ הַיְּהוּדִי עֲבוֹדָה שֶׁתַּתְאִים לִשְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, אַךְ לֹא מָצָא. מַצָּבָהּ הַכַּלְכָּלִי שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ הָלַךְ וְהִדַּרְדֵּר.
בְּשַׁבָּת אַחַת הָיָה לוֹ קָשֶׁה מְאֹד, וְהוּא הֶחְלִיט לָלֶכֶת אֶל הַמְּנַהֵל וּלְבַקֵּשׁ לַחֲזֹר לַעֲבוֹדָתוֹ, אֲפִלּוּ אִם יִצְטָרֵךְ לַעֲבֹד בְּשַׁבָּת.
אוּלָם בַּדֶּרֶךְ נִזְכַּר בִּתְקִיעַת הַכַּף וּבַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ לֶחָפֵץ חַיִּים: שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ אִם יִצְטָרֵךְ לְוַתֵּר עַל עֲבוֹדָתוֹ.
מִיָּד חָזַר הַיְּהוּדִי לְבֵיתוֹ, מָלֵא אֱמוּנָה בַּה', שֶׁיּוֹשִׁיעַ אוֹתוֹ וְיִשְׁלַח לוֹ אֶת פַּרְנָסָתוֹ.
בְּיוֹם רִאשׁוֹן קִבֵּל הַיְּהוּדִי שִׂיחַת טֵלֵפוֹן. עַל הַקַּו הָיָה לֹא אַחֵר אֶלָּא מְנַהֵל מְקוֹם הָעֲבוֹדָה.
הַמְּנַהֵל סִפֵּר לוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ הִתְעָרֵב אִתּוֹ עַל סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל, שֶׁיַּצְלִיחַ לִשְׁבֹּר אֶת רוּחוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי וּלְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ לַעֲבֹד בְּשַׁבָּת.
הַמְּנַהֵל אָמַר לַחֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ, מִפְּנֵי שֶׁאוֹתוֹ יְהוּדִי מַקְפִּיד מְאֹד עַל שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת. אוּלָם הֶחָבֵר בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְנַסּוֹת אֶת הַיְּהוּדִי בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁנָה, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם יִשָּׁבֵר.
בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת הִסְתַּיְּמָה חֲצִי הַשָּׁנָה.
הוֹסִיף הַמְּנַהֵל וְאָמַר לַיְּהוּדִי:
״אֶת הַכֶּסֶף שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵחֲבֵרִי אֲנִי מַעֲנִיק לְךָ בְּמַתָּנָה. נוֹסָף עַל כָּךְ, אֲנִי מַחֲזִיר אוֹתְךָ לַעֲבוֹדָתְךָ, מִבְּלִי שֶׁתִּצְטָרֵךְ לַעֲבֹד בְּשַׁבָּת״.
מִסִּפּוּר זֶה אָנוּ לוֹמְדִים עַל כֹּחָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, וְעַל מַעֲלָתָהּ שֶׁל אֱמוּנַת חֲכָמִים.