שַׁבַּת שָׁלוֹם לְכָל הַיְּלָדִים הַמְּתוּקִים, הַנִּפְלָאִים וְהַחֲבִיבִים,
כַּמָּה הִתְגַּעְגַּעְנוּ אֲלֵיכֶם; בֶּטַח גַּם אַתֶּם הִתְגַּעַגְתֶּם?!
יָגֵל וְלִבִּי: אַתֶּם יוֹדְעִים אִם לֹא יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ בֵּית מִקְדָּשֵׁינוּ, יָחוּל הַשָּׁבוּעַ צוֹם יז' בְּתַמּוּז שֶׁקָּרוּ בּוֹ דְּבָרִים לֹא טוֹבִים לְעַם יִשְׂרָאֵל.
לִבִּי: יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה יָגֵל – הַאִם יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה שֶׁרוֹצִים לָצוּם כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְרַגֵּל לָצוּם יְכוֹלִים לְהִתְעַנּוֹת?
יָגֵל: שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר לִבִּי וְתוֹדָה עַל שִׂימַת הַלֵּב. חָשׁוּב מְאוֹד לָדַעַת יְלָדִים, שֶׁאָנוּ עַם יִשְׂרָאֵל עַם הַנֶּצַח, עַם שֶׁעָבַר כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וּרְדִיפוֹת, גַּם בְּחוּ"ל וְגַם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּטַנָּה וְהַיָּפָה שֶׁלָּנוּ, הַכֹּחַ שֶׁלָּנוּ בְּתוֹר עַם, הוּא לִהְיוֹת עִם עֵינַיִם שֶׁל תִּקְוָה, וְעִם אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בְּאַבָּא שֶׁלָּנוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לָכֵן תִּקְּנוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ: שֶׁאֵין לְהִתְרַגֵּל לָצוּם עַל הֶעָבָר, אֶלָּא לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה עַל הַתִּקְוָה וְעַל הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה שֶׁבַּדֶּרֶךְ.
לִבִּי: ווָאוּ אֵיזוֹ גְּאוֹנוּת יֵשׁ לַחֲכָמֵינוּ, וְאֵיזֶה מֶסֶר קִבַּלְנוּ הַיּוֹם שֶׁתָּמִיד נִתְפַּלֵּל לְבוֹאוֹ שֶׁל מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְנִזְכֶּה כֻּלָּנוּ יְלָדִים חֲבִיבִים גַּם לִרְאוֹת אוֹתוֹ בְּקָרוֹב מַמָּשׁ. תֹּאמְרוּ בְּקוֹל אַ-מֵ-ן…
לְהִתְרָאוֹת בַּפַּעַם הַבָּאָה וְלֹא לִשְׁכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהִתְפַּלֵּל לַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. שַׁבַּת שָׁלוֹם.