"כי תצא למלחמה על איביך ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שביו". למה כתוב "כי תצא" בלשון יחיד ולא "כי תצאו"? אומרים חז"ל: מי זה האויב? האויב האמיתי זהו יצר הרע. וזה מה שבמדינה שלנו עדיין לא הבינו – חמאס וחיזבאללה זה לא האויב האמיתי. האויב האמיתי הוא היצר הרע, שנאת החינם שבתוכנו, כל הזמן לחפש את השני. זו המלחמה האמיתית.
התורה מבטיחה: לנצח את יצר הרע זה לא בידינו, כי הוא מלאך ואנחנו בשר ודם. אני הולך לישון והוא עדיין ער. אני בן כך וכך, והיצר הרע כבר חמשת אלפים שמונה מאות שנים – אותו נחש ששכנע את חווה. הקדוש ברוך הוא מחליט בסופו של דבר אם אנצח או לא. כדי שאגיע לשיעור, צריך שיהיה לי רכב, שאשתי תסכים, שיהיה לי שכל ללמוד – מי נותן את כל זה? ה'. אז למעשה זו לא מלחמה שלי מול היצר, אלא מלחמה של ה'. מה אני צריך לעשות? רק לצאת. "כי תצא למלחמה" – אומר ה': כל מה שצריך זה לצאת, להראות שאתה רוצה.
הקדוש ברוך הוא בוחן לבבות – אתה באמת רוצה לנצח? באמת רוצה להשתנות? "אני לא מבקש שתנצח, רק שתילחם". הדבר היחיד שבידינו זה הרצון. צא לקרב, "ונתנו ה' אלקיך בידך" – כבר תנצח. פעמים רבות אדם שיש לו אפשרות ללמוד תורה, במקום ללמוד איך לנצח את היצר, הוא נכשל ונופל. כל אחד מאיתנו צריך לדעת במה חולשתו – ולצאת למלחמה שם.
יש ברמז גם לימוד עמוק: אחרי אשת יפת תואר כתוב "כי תהיינה לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה", ואחר כך "בן סורר ומורה". בורא עולם אומר: לקחת את הפרי האסור? בסופו של דבר תשנא אותה, והצער יהיה כפול מההנאה, ויצא ממנה בן סורר ומורה. כל מה שלוקחים שלא בהיתר – בסוף מפסידים עליו. אומר החיד"א: אדם לא יכול לקחת מה שלא מגיע לו. כמו שאי אפשר לקחת כסף שאינו שלך בלי להפסיד – כך גם הנאות.
מי ששומר על העיניים, ואשה ששומרת על צניעותה – את כל התענוגות שבעולם יקבלו בהיתר, בבית. אדם ששומר על עצמו – הקדוש ברוך הוא נותן לו ילד זהב שעושה נחת. מי שלא שומר – מקבל את ההפך. תצא קצת למלחמה, תשאף בלבך להיות טוב יותר, לוותר לשני, לעשות רצון ה'. בסופו של דבר – תנצח. בכל המידות: גאווה, כעס, קנאה – בהתחלה זה נראה כהר גבוה. אבל אומר ה': "צא למלחמה" – ואני אתן אותו בידך. כל אחד צריך לדעת במה חולשתו ולצאת שם למלחמה. בגאווה, בכעס, בקנאה – בהתחלה נראה כהר גבוה. איך אני בן שבע עשרה יכול לנצח יצר הרע בן חמשת אלפים שנים? אבל אומר ה': "צא למלחמה – ואני אתן אותו בידך". וזה הסוד של חיינו בעולם הזה. ועוד אומר הכתוב: "כי יקח איש אשה חדשה, נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו". התורה מלמדת שהשנה הראשונה היא יסוד כל הבניין – מי שלמד בה איך לשמח את אשתו, ימשיך בזה לעולם.
שבת שלום ומבורך!