פָּרָשַׁת חֻקַּת פּוֹתַחַת בַּמִּצְוָה הַמִּסְתּוֹרִית בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה – פָּרָה אֲדֻמָּה. לוֹקְחִים פָּרָה אֲדֻמָּה שְׁלֵמָה, שׂוֹרְפִים אוֹתָהּ, וְאֶת הָאֵפֶר שֶׁלָּהּ מְעַרְבְּבִים בְּמַיִם. הַמַּיִם הָאֵלֶּה מְטַהֲרִים אָדָם שֶׁנִּטְמָא, אֲבָל בְּאוֹתוֹ זְמַן מְטַמְּאִים אֶת הַכֹּהֵן שֶׁעוֹסֵק בַּהֲכָנָתָם.
טָמֵא נַעֲשָׂה טָהוֹר, וְטָהוֹר נַעֲשָׂה טָמֵא – זֶה לֹא הֶגְיוֹנִי בִּכְלָל!
אֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הֶחָכָם מִכָּל אָדָם, אָמַר שֶׁהוּא לֹא מַצְלִיחַ לְהָבִין אֶת הַמִּצְוָה הַזּוֹ. אָז מָה עוֹשִׂים עִם מִצְוָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין?
וְכָאן בְּדִיּוּק נִמְצֵאת הַנְּקֻדָּה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁל הַפָּרָשָׁה. ה' אָמַר לָנוּ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה הַזּוֹ לֹא כִּי אֲנַחְנוּ מְבִינִים אוֹתָהּ, אֶלָּא כִּי הוּא בִּקֵּשׁ זֹאת מֵאִתָּנוּ. זוֹהִי חֻקָּה – מִצְוָה שֶׁמְּקַיְּמִים מִתּוֹךְ אֱמוּנָה וְאַהֲבָה, גַּם בְּלִי לְהָבִין אֶת הַסִּבָּה. וְזֶה דַּוְקָא מַרְאֶה עַד כַּמָּה הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ עֲמֻקָּה וַאֲמִתִּית. קַל לְקַיֵּם מִצְוָה שֶׁמְּבִינִים אוֹתָהּ. הַרְבֵּה יוֹתֵר מְיֻחָד לְקַיֵּם מִצְוָה רַק כִּי ה' בִּקֵּשׁ.
יְלָדִים יְקָרִים, לִפְעָמִים הַהוֹרִים מְבַקְּשִׁים מֵאִתָּנוּ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא לְגַמְרֵי מְבִינִים לָמָּה. לָלֶכֶת לִישֹׁן מֻקְדָּם, לֶאֱכֹל דַּוְקָא יְרָקוֹת וְלֹא מַמְתַּקִּים, לֹא לָרִיב עִם הָאָח אוֹ הָאָחוֹת. ה' רוֹצֶה שֶׁנִּלְמַד מִמִּצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה – שֶׁלִּפְעָמִים אָנוּ צְרִיכִים לִסְמֹךְ עַל מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתָנוּ, גַּם בְּלִי לְהָבִין הַכֹּל. זֶה הַדָּבָר הֶחָכָם וְהַיָּפֶה בְּיוֹתֵר שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת!