האם קרה לך שפגשת מישהו שנראה ממש מתאים, אבל משהו עדיין עצר אותך מלהתקדם? זוהי תחנה
מוכרת בדרך לחופה – הרגע שבו הראש כבר אומר "כן", אבל הלב עדיין מלא סימני שאלה.
יוסי, בן ,30 סיפר לי בפגישת ייעוץ: "אני ודינה נפגשים כבר חודשיים. הכל נראה נכון, אבל… מה אם אני
טועה? מה אם מחר אפגוש מישהי יותר מתאימה?"
הספק הזה מוכר לרבים מאיתנו. זה כמו לעמוד על שפת הבריכה ולבדוק שוב ושוב את טמפרטורת המים,
במקום פשוט לקפוץ פנימה.
חז"ל לימדו אותנו שכשאדם וחוה התחתנו, הקב"ה היה השושבין הראשון בהיסטוריה. מסתבר שגם אז, בגן
עדן עצמו, הקב"ה היה צריך "לדחוף" קצת את אדם לקראת החופה. אפילו בנסיבות המושלמות ביותר, הצעד
הזה דורש אומץ.
רבקה, מורה בת ,26 שיתפה: "כשהחלטנו להתארס, פתאום הרגשתי שיש לי רשימה אינסופית של 'ספקות'.
הרב שלי הציע לי לשנות את ה'ספקות' ל'הזדמנויות' – כלומר, במקום לדאוג מה יקרה אם נתחתן, לדמיין איך
יהיה כשנתחתן." זה שינה לה את כל הפרספקטיבה.
אחד הסיפורים המרגשים בתורה הוא סיפורו של נחשון בן עמינדב. כשבני ישראל עמדו מול ים סוף, כולם
עמדו וחיכו לנס. אבל נחשון פשוט קפץ למים. המדרש מספר שרק כשהמים הגיעו עד האף – אז הים נבקע.
ובכך זיווגו של אדם שווה לקריעת ים סוף
רבי נחמן מברסלב אמר: "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא להתפחד כלל." אולי אין דבר שמדגים
זאת יותר מהרגע שבו אנחנו מחליטים לבנות בית בישראל. אבל הרב משתמש בדווקא במילה "לא להתפחד"
הוא לא אמר לא לפחד, כי לפחד זה נורמלי, כל החלטה היא עלולה להיות קצת מפחידה, אבל העיקר שלא
להפחיד את עצמנו גם מדברים שלא באמת קיימים – זה נקרא 'להתפחד'!
אז אם פגשתם מישהו שנראה מתאים, ואתם מרגישים שזה נכון בלב – קחו נשימה עמוקה והאמינו. לא
בטוחים לגמרי? בסדר גמור! כי האמת היא שאי אפשר להיות בטוחים ב.100%- אבל אפשר בהחלט להאמין
ב.100%-
כי לפעמים, כמו בסיפור של נחשון, הים לא נבקע לפני שאנחנו קופצים למים. לפעמים הנס מתרחש רק אחרי
שאנחנו עושים את הצעד הראשון.