הַגָּאוֹן הַגְּרָ״א, רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִוִּילְנָה זַצַ״ל, הָיָה נוֹהֵג לָצֵאת לְמַסָּעוֹת חִזּוּק אֲרֻכִּים וְלִנְדֹּד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת מַאֲמַר חֲזַ״ל: ״גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עָוֹן״.
הוּא הָיָה נוֹדֵד מֵעֲיָרָה לַעֲיָרָה, וּלְעִתִּים אַף שׁוֹהֶה בְּכָל מָקוֹם כַּמָּה יָמִים. כָּךְ נָהַג בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה.
בְּאַחַת הַפְּעָמִים הִגִּיעַ הַגְּרָ״א לְאַחַת הָעֲיָרוֹת, וְהִתְאָרֵחַ בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים בְּפֻנְדָּקוֹ שֶׁל יְהוּדִי חָסִיד וִירֵא שָׁמַיִם.
בְּאַחַד הַלֵּילוֹת שָׁמַע הַגְּרָ״א אֶת אֵשֶׁת הֶחָסִיד מְמָרֶרֶת בִּבְכִי וּמְסַפֶּרֶת לְבַעֲלָהּ עַל פַּחְדָּהּ מִפְּנֵי הַפָּרִיץ. הַפָּרִיץ, שֶׁהָיָה בַּעַל הַפֻּנְדָּק, דָּרַשׁ מֵהֶם לְשַׁלֵּם אֶת חוֹב שְׂכִירוּת הַפֻּנְדָּק, וְאַף אִיֵּם שֶׁאִם לֹא יְשַׁלְּמוּ עַד לְמָחֳרָת, יוֹצִיא אוֹתָם מִן הַפֻּנְדָּק וְיַשְׁלִיךְ אוֹתָם לָרְחוֹב.
בַּעֲלָהּ הֶחָסִיד הִרְגִּיעַ אוֹתָהּ וְאָמַר:
״יְשׁוּעַת ה' כְּהֶרֶף עַיִן. מָחָר ה' יַעֲזֹר לָנוּ, וּנְשַׁלֵּם אֶת כָּל הַחוֹב״.
לְמָחֳרָת קָם הֶחָסִיד בְּשִׂמְחָה, בְּרֹגַע וּבְשַׁלְוָה, וְהָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית. כְּשֶׁחָזַר, בִּקֵּשׁ מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁתַּגִּישׁ לוֹ פַּת שַׁחֲרִית.
שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הָאִשָּׁה:
״וְכִי יֵשׁ לְךָ תֵּאָבוֹן לֶאֱכֹל? הֲרֵי עָלֶיךָ לְשַׁלֵּם לַפָּרִיץ אֶת כָּל הַכֶּסֶף! וְכִי אֵינְךָ דּוֹאֵג?״
שׁוּב הִרְגִּיעַ אוֹתָהּ הֶחָסִיד וְאָמַר:
״יְשׁוּעַת ה' כְּהֶרֶף עַיִן. בְּעֶזְרָתוֹ נְשַׁלֵּם אֶת כָּל הַסְּכוּם״.
לְאַחַר שֶׁאָכַל, הִתְיַשֵּׁב הֶחָסִיד לִלְמֹד תּוֹרָה בְּשִׂמְחָה.
לְאַחַר זְמַן מָה אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בְּפַחַד:
״וְכִי יֵשׁ לְךָ יִשּׁוּב הַדַּעַת לִלְמֹד? הֲרֵי אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לַפָּרִיץ סְכוּם כֹּה גָּדוֹל! מִנַּיִן נְשַׁלֵּם אוֹתוֹ?״
שׁוּב עָנָה לָהּ:
״יְשׁוּעַת ה' כְּהֶרֶף עַיִן״.
כְּשֶׁסִּיֵּם אֶת לִמּוּדוֹ, קָם הֶחָסִיד מִמְּקוֹמוֹ, לָבַשׁ אֶת מְעִילוֹ וּפָנָה לָצֵאת מִבֵּיתוֹ.
שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ:
״לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?״
עָנָה לָהּ הֶחָסִיד:
״לְבֵיתוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ, כְּדֵי לְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹב״.
״וּמִנַּיִן תְּשַׁלֵּם?״ שָׁאֲלָה.
״יְשׁוּעַת ה' כְּהֶרֶף עַיִן!״ הֵשִׁיב, וְיָצָא מִן הַבַּיִת.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ וּבִקֵּשׁ לְהִכָּנֵס, נוֹדַע לוֹ שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁהָה בַּבַּיִת סוֹחֵר גָּדוֹל, שֶׁנִּהֵל עֲסָקִים עִם הַפָּרִיץ.
לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת יָצָא הַסּוֹחֵר. לִפְנֵי שֶׁהָלַךְ, פָּנָה אֶל הֶחָסִיד וְאָמַר לוֹ:
״כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי אֵצֶל הַפָּרִיץ, רָצִיתִי לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ אֶחָד מִנְּכָסָיו. אוּלָם הַמְּחִיר הָיָה יָקָר מִדַּי, וְלָכֵן סֵרַבְתִּי לִקְנוֹת אוֹתוֹ. עַכְשָׁו אֲנִי מִתְחָרֵט וְרוֹצֶה בַּנֶּכֶס, לַמְרוֹת מְחִירוֹ הַגָּבוֹהַּ. אֲבָל אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לַחֲזֹר אֶל הַפָּרִיץ לְאַחַר שֶׁסֵּרַבְתִּי. אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּקְנֶה עֲבוּרִי אֶת הַנֶּכֶס, וּבִתְמוּרָה אֲשַׁלֵּם לְךָ סְכוּם גָּדוֹל עַל הַתִּוּוּךְ״.
הֶחָסִיד עָשָׂה זֹאת מִיָּד, וּלְאַחַר מִכֵּן קִבֵּל מֵהַסּוֹחֵר סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל, שֶׁהִסְפִּיק בְּדִיּוּק לְתַשְׁלוּם כָּל חוֹב הַשְּׂכִירוּת שֶׁהָיָה חַיָּב לַפָּרִיץ.
סִיֵּם הַגָּאוֹן הַגְּרָ״א אֶת סִפּוּרוֹ וְאָמַר, שֶׁאוֹתוֹ מַסָּע חִזֵּק אוֹתוֹ מְאֹד וְהוֹתִיר בּוֹ רֹשֶׁם עָצוּם. מֵאוֹתוֹ חָסִיד הוּא לָמַד מַהוּ כֹּחָם הַגָּדוֹל שֶׁל הַבִּטָּחוֹן וְהָאֱמוּנָה בַּה' יִתְבָּרַךְ.