חם לך?

משל לאדם שהגיע לבית מלון עם מזוודה מלאת בגדים וחפצים לשהות במקום בשבוע הקרוב, ברגע שנכנס בדלת המסתובבת הגיע אליו עובד מהמלון והציע את עזרתו בנשיאת המזוודה, הלה הסכים ברצון. לאחר שעלה עם המזוודה של היהודי את כל הדרך עד לחדרו בקומה השישית אמר: "אני חייב לשאול אותך, מה יש לך במזוודה? היא ממש כבדה!" 

ענה לו האדון: "אם היה לך כבד, כנראה שהתבלבלת במזוודה, המזוודה שלי כלל לא הייתה כבדה". 

מי שסוחב את המזוודה שלו אינו מרגיש את הכובד, זה שלו. 

אמא שמרימה את ילדה ה"קטן" ששוקל 12 קילו, הוא לא כבד לה כלל, כי זה הילד שלה… אבל 5 קילו תפוחי אדמה זה כבר קשה יותר להרים… 

ברגע שמרגישים שקבלת עול תורה ומצוות זה מכביד – שחם לנו כל הזמן, כנראה שאנו לא צועדים בשביל הנכון עבורנו! הקב"ה כביכול אומר: "אם כבד לכם, זו לא התורה שלי". 

עבודת השם צריכה להיעשות בשמחה ולא במרמור וקושי תמידי. 

כמובן שהדרך לשם רצופה בניסיונות וירידות המוכרחות לצורך וכהכנה לעליות, אך האמונה הפנימית היא הנותנת כוח להתמודד, היא המנחמת והמשמחת בכל מציאות שהיא. 

אם נדע באותה וודאות שאנו בטוחים שהשמש תזרח מחר בבוקר, 

שהקב"ה אוהב אותנו לא משנה מה נעשה ומה נפעל – הכול יהפוך להרבה יותר קל בעבורנו. 

אם נתקרב לבורא העולם מתוך אהבה ולא מתוך פחד מעונשים, נבין כי זכינו במתנה שאין כדוגמתה ונשמח בכל עשיית מצווה שמקרבת אותנו לאבא שבשמיים ולתכלית המיועדת רק לנו. עבודת הבורא מתוך אהבה היא המחזיקה לאורך שנים רבות, כי אדם שאת אוהבת תרצי תמיד לעשות לו טוב. 

בורא עולם מחיה אותנו ונותן לנו כל כך הרבה טוב, הוא מסתכל ומחכה לנו.. לכל מצווה קטנה כגדולה.. כל בגד יותר צנוע שנקנה עושה שמחה גדולה בשמיים.  

גם בצעדים הראשונים בדרך התורה נדע שהקב"ה לא מחפש להעניש אותנו אף פעם ולא מחכה עם מקל לראות מתי נמעד, 

אלא הפוך – הוא מחכה ומצפה לכל מצווה קטנה, לכל הבל פה של יהודי, לכל ברכה, אמן, חצאית או כיסוי ראש… 

אל תזלזלי במעשייך – כל מעשה טוב מקרב את הגאולה! 

שנזכה.