שלום לעם ישראל היקרים והחביבים.
נשאלתי מאת בחור נחמד ונעים, שאת הלכות שמירת הלשון רוצה מאוד להפנים: יום אחד בשעת לילה מאוחרת, השכן מלמטה דפק אצלנו בדלת, כי השכן מלמעלה הפעיל מוזיקה בקול גדול, והשכן שמתחתינו חשד בנו בכל, ולכן בא אלינו לשאול, למה אתם מדליקים את הטייפ בשעה כזו בקולי קולות, בשעה שאנשים ישנים את הטייפ יש לכבות. כל לילה בביתי אני תמיד נרדם ראשון, ובגלל המוזיקה ששמתם בלילה לא הצלחתי לישון. ושואל הבחור האם מותר להגיד לשכן, מי הוא זה שבגללו הוא מתעצבן או שעל איסור לשון הרע עובר מי שיעשה כן?
עניתי לאותו בחור נעים, שבשאלתו אותי הוא הצליח להפעים, שזה מה שכותב החפץ חיים (כלל י' סעיף יז) שאף אם חושדים אדם במעשה שאינו הגון, אסור לו לגלות מי הוא זה שמעשיו צריכים תיקון. ואפילו אם ראה במו עיניו, איך השכן הפעיל את הטייפ בפניו. ואף אם שואלים אותו: מי הוא זה המרעיש בלילה בקולי קולות, אסור לו את שמו של השכן מלמעלה לגלות. וכל מה שמותר הוא רק להסיר את האשמה מעליו, ולומר: אני לא הפעלתי בקולי קולות את הטייפ שנשמע כמו בשדה קרב.
ובבאר מים חיים (שם ס"ק מ"ג) מוסיף החפץ חיים הקדוש והטהור, שמביא לנו לחיים הרבה מאוד אור, שאף אם רק שני אנשים נחשדים באותו חשד, מותר לנחשד לומר אני לא עשיתי רע לאף אחד. ואף שעל ידי זה ממילא תתגלגל האשמה על חברו, דיבור באופן כזה מותר לאומרו. כיון שנעשתה עוולה ממש שלכן, יכול הנחשד להסיר מעליו את האשמה של המתלונן.
בסיום ההלכה כותב החפץ חיים דבר מדהים, שאת לבו של כל אחד ואחד מצליח להפעים, שראוי לבעל נפש שיעשה לפנים משורת הדין, ויתנהג כיהודי צדיק ועדין, ויטול על עצמו את האשמה, אם יתכן שיתבייש עושה המהומה.
ויותר מזה מצינו בגמ' סנהדרין (דף י"א ע"א), שאף התנאים לא היו מתנערים, והטילו את האשמה על עצמם, אף על פי שאין חושד בם. מספרת שם הגמ' על רבי יהודה הנשיא שבאמצע שיעורו הריח ריח של שום, וכיון שהריח הפריעו אמר: שמי שאכלו יקום, ויצא מבית המדרש, כי זה מפריע לרבי שדרש. קם רבי חייא אף על פי שלא הוא זה שאכל את השום, ויצא מבית המדרש אף שלא עשה כלום, ועשה זאת לפנים משורת הדין, ומלמדנו איך עם החבר צריך להיות עדין, וכל זה כדי שלא יתבייש מי שאכל את השום, אף על פי שאין לו קשר לזה המעשה ולא עשה מאום. וסיים רבי חייא, שלא תהא כזאת בישראל, להלבין את פניו של אותו אוכל.
נזכה תמיד להיזהר בכבוד החבר, וכך יבוא משיח צדקנו מהר. אמן כן יהי רצון.
ניתן לשמוע חיזוק קצר (כדקה וחצי) מדי יום ביומו בהלכות שמירת הלשון, בטל:077-2222-069 שלוחה 3 ואחר כך הקש 1.