גלגל שיניים 

שמעתי פעם מהרב הגאון יגאל כהן שיזכה לחיים טובים אומר: על מה נבקש שכר מבורא עולם אחרי 120 שנה? על זה שהתלבשנו בצניעות? הרי הקב"ה נתן לנו את הכסף לקנות חצאיות, ונתן לנו רגליים וידיים לכסות אותם… על מה נבקש שכר? שנתנו לבעל ללמוד תורה? אבל מי הביא לך את הבעל? כל דבר שאחרי 120 שנה האדם יבוא לפני הקב"ה ויגיד לו שקיים ועשה ויבקש שכר… תמיד הקב"ה יוכל לענות על כך, שהוא זה שנתן לו את האפשרות לקיים את המצווה. נתן לאדם ידיים להניח תפילין, דעת ללמוד תורה, ילדים לגדלם למידות טובות, לא אנחנו עשינו זאת – אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו נתן ונותן לנו בכל רגע נתון אויר לנשימה, ידיים, עיניים וכו'… שעל ידם אנחנו מקיימים את התורה והמצוות. אבל בכל זאת? על מה כן נקבל שכר? 

מהו הדבר שהקב"ה כביכול לא יכול לומר שזה ממנו ושלו? דבר אחד בלבד הוא שלך, אף אחד לא יכול לקחת או להביא לך. הוא שלך בלבד. ומהו? הרצון. הרצון לקיים את התורה, הרצון ללכת בצניעות, הרצון לגדל את ילדינו לתורה ולכבד את הבעל, הרצון לעשות עם הנתונים שהקב"ה נתן לך – רק את רצונו. 

הקב"ה נותן לנו כלים בעולם הזה לקיים את תורתו, אבל ברצון הוא לא מתערב. הרצון של האדם הוא זה שמניע אותו, הוא היקר בעיני ה' יתברך…  ישנם הרבה אנשים שהקב"ה נותן להם את כל הכלים לקיים את מצוותיו, אבל הרצון שלהם רחוק משם… כמו כן, ישנם שמקיימים תורה ומצוות, אבל הרצון שלהם נמצא במקום אחר. רחוק ממה שהם עושים בפועל. 

ותמיד בסוף הרצון מביע את אותותיו במציאות. לימים הוא בוקע, בין אם נכוון לכך ובין אם לא… הרצון הוא הכח הפנימי החזק שמניע את העולם כולו, מניע עוד גלגל שיניים בתוכך, שמניע את הגלגל הבא אחריו וכן לאט לאט יוצא משהו טוב… הזמן עושה את שלו. נשתדל לכוון את הרצונות שלנו למקומות ראויים שיעניקו לנו אושר אמיתי, בעולם הזה ובעולם הבא.