השבוע נלמד יחד על ההשפעה המיוחדת והמועילה שיכולים להרוויח מברכת אשר יצר, מה שתיקנו לנו רבותינו לאומרה כידוע, ראשית נלמד את פירושה בקצרה, יצר את האדם בחוכמה– פרושו שהרי אם ניקח בלון מלא רוח, ונעשה חריץ הכי קטן כל הרוח תצא, והאדם חי מהרוח שיש בתוכו, ואע"פ שהאדם מלא בחורים עדיין נשמרת רוחו, וזה חוכמה פלאית נגד הטבע. נקבים נקבים– פרושו הנקבים שבגוף כגון פה וחוטם, והנקבים שע"י מוציא הפסולת, חלולים חלולים– פרושו כגון לב מעיים וכדו' דהיינו אברים שיש בהם חלל, ונכפלו המילים כנגד ריבויי הנקבים והחלולים שבגוף. שאם יסתם אחד מהם- דהיינו אם יסתם אחד מהנקבים כגון הנ"ל שאז לא יוכל לנשום או לאכול ולשתות, או לא יוכל להוציא פסולת גופו. או אם יפתח אחד מהם- אם חלילה נעשה נפתח חריץ בליבו ונפרץ החלל, או במעיים או בריאות, מהר מאוד ימות האדם, ולא יוכל להתקיים. רופא- שמתמיד בריאות כל האברים. כל בשר ומפליא לעשות- שהתינוק במעי אימו פיו סגור, וכרסו פתוח, שאם לא כן מיד מת, וברגע שיוצא לאויר העולם פיו נפתח וכרסו נסגרת, שאם לא כן מיד מת.
נמצא שבאופן שבכלל לא מובן מאליו ה' יתברך בחכמה מופלאה, מזמן לנו אוכל, ובריאות שנצליח לאכול, והגוף שומר את החלקים הטובים במזון, ופולט את הפסולת, ע"י הפעלה של אלפי מערכות בגוף האדם, שאין אנו עושים כלום עבורם, הכל בידי הקב"ה, ולצערנו אנו מתרגלים לזה, והכל מובן מאליו, ויורדת ההודאה לקב"ה, כי מרגישים שמה הוא כבר נותן?!, וכדי לשמר את ההתפעלות ותחושת הנתינה שלו, תיקנו חז"ל שאחרי כל פעם שהגוף פלט פסולת, ומורגשת ההשתמשות בכל מערכות הנקבים והחלולים, לברך ולרענן את טוב הקב"ה עלינו, שנותן לנו מתנת חינם, ובכך מתעצמת אהבתנו אליו, ובטחוננו בו, שכשם שמתמיד בריאותנו על אף המורכבות שבה, כך ישלים כל מחסורנו, והאדם שחי בתחושה זו, חייו שונים מאוד מחיי המתרגל לטוב ה' בעצם בריאותנו.