לכבוד ידידי ורעי הרה"ח נחמן ביטון שליט"א.
אודות שאלת מר בענין אדם אשר מקפיד לטבול בכל יום במקווה, ועתה הוא נמצא בנופש במקום שאין בו מקווה, ושאלתו בפיו האם טבילה בבריכת שחייה נחשבת כמקווה לגברים, והנני להשיב בקצרה.
הנה מבואר במשנה מקואות (פרק ח משנה א) שמקואות העכו"ם שבחוצה לארץ כשרים לבעלי קריין אף אם נתמלאו ב"קילון" (מים שאובים), וכן פסק מרן בבית יוסף (אורח חיים סימן פח) על פי הגמרא בברכות (כב.). ומכאן למדנו שגברים הטובלים לטהרתם או לכבוד שבת ויום טוב, יכולים לטבול בבריכת שחייה אף שמימיה שאובים, באופן שיש בה ארבעים סאה, (שהם בזמן הזה 331 ליטר לדעת הגר"ח נאה זצ"ל, ולדעת החזו"א היינו 648 ליטר. ויש מחמירים להצריך 1000 ליטר). ולכן גם במקרה הנזכר בשאלה, יכול לקיים מנהגו על ידי טבילה בבריכת שחייה.
(וכמובן שכל האמור היינו לגברים בלבד, אשר אין עליהם חובה הלכתית לטבול כלל, אבל ח"ו להקל לנשים הצריכות לטבול, לטבול בבריכה).
ואמנם גם לגברים, לכתחילה יש לעדיף לטבול במי גשמים או במקווה כשר מאשר במים שאובים, וכמבואר בכף החיים (סימן פח ס"ק ה). ועיין עוד בשו"ת תורה לשמה (סימן שעה) שנתן עצה טובה בזה, שאם יש באפשרותו ימשיך את המים השאובים על גבי קרקע מחוץ למקווה קודם כניסתם, דהוי "שאובה שהמשיכוה" שיש מתירים בה יותר. אך כאמור מעיקר הדין ניתן לקיים מנהג הטבילה גם בבריכת שחייה.
מסקנת ההלכה: אדם הנוהג לטבול במקווה בכל יום, ועתה הוא נמצא בנופש ואין באפשרותו לטבול במקווה, יכול לקיים מנהגו על ידי טבילה בבריכת שחייה.