ערב ראש חודש סיוון, הרגע שכולנו מתפללים על הפירות המתוקים, עוד רגע יגיע חג מתן תורה הקדוש שכולנו תפילה שילדנו יאהבו את התורה הקדושה, יקיימו אותה בשמחה ובטוב לבב. שכל ילד יצעד במסלול הנכון בעבורו, וימצא את חלקו בתורה הקדושה.
ישנן נשמות שהקב"ה הועיד להם להיות תלמידי חכמים גדולים, שוקדים בלימוד התורה יומם וליל. ישנן נשמות שהקב"ה הועיד להם להיות המשמשים של תלמידי החכמים, יש שיהיו הצלמים של האדמו"ר, ויש שיהיו הנהגים שלו… ויש גם את אלו שיבנו את הבתים בארץ ישראל. כל נשמה ונשמה לפי כבודה ומעלתה, לכל אחד ואחת מאיתנו יש את הייעוד והתפקיד שלשמם הגענו לעולם. לא כולם הגיעו בשביל אותו תפקיד.
כל אמא חכמה יודעת במה הילד שלה חזק ובמה פחות… ואמא עוד יותר חכמה תאיר בו את הנקודות הטובות שבו, ולא תשים דגש רק על מה שלא מסתדר לו (לזה הוא כבר שם לב לבד).
ה' יתברך אוהב את כולם, גם את הילדה שקשה לה בצניעות… גם את הילד שהתחיל לעשן… הוא פה. בשביל כולנו. התורה היא אמת, כולנו קיבלנו אותה. לא רק החכמים, לא רק המצליחים. הפוך – גדולתו מתפארת דווקא בנו, הקטנים. דווקא בילדים שלא מבינים את הגמרא על בוריה, ובילדה שנלחמת בשיניים להאריך כמה סנטימטרים בחצאית.
למי שלא בא לו בקלות, כל דבר קטן שעושה מגדיל את ה' יתברך בעולמו, זה דור שמורכב מנשמות מיוחדות, את זה כבר כולם יודעים.
השאלה היא, האם אנחנו יודעות איך לגדל אותם, איך להתאים ציפיות למציאות, ואיך לשמוח בהם מאוד, כל אחד ואחת לפי יכולתו, לפי החוזקות והחולשות הספציפיים, בלי השוואות לילדי השכנים. להתאים מוסדות לימוד, להתאים פתיחות בבית, חום ואהבה כמה שניתן! שלא יחפשו בחוץ.
"…אַתָּה ה' יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. עַל כֵּן עֲנֵנִי יְיָ עֲנֵנִי בַּעֲבוּר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב…"
שנזכה שהכוונות שלנו יהיו נקיות לכבוד ה' יתברך ולא לכבוד שלנו. שהפירות שלנו ישמחו את ה' יתברך, ושנשמח בהם גם אנו. אמן.