יום אחד בסוף השיעור, ליווה אותי מישהו והוא אומר לי: ״הרב אני חייב לספר לך סיפור.
הרב אתה זוכר שאמרתי לך שאני הולך לשבת סמינר?
אמרתי לו :״ כן״.
הרב, היה שם מישהו, חזות חילונית לגמרי, קעקועים בכל הגוף ומה שאתה לא רוצה…
הרב הוא היה המצטיין, הוא היה הצדיק של השבת. ״מה זאת אומרת? שאלתי״. וענה לי: ״שהבחור קיבל על עצמו את כל הקבלות! שבת, להניח תפילין, כשרות וכו'״.
ואני מודה ומתוודה. אני בערתי מקנאה.
החלטתי ללכת אליו לחדר, ואני קולט אותו במרפסת משחק בטלפון. הייתי בשוק. לא ידעתי איך להגיב.
לקראת צאת שבת הרב זמיר כהן סימפוזיון. ואנשים שקבלו על עצמם קבלות עלו לבמה,
הבחור עולה לבמה ואומר: ״אני מקבל על עצמי שמירת שבת, לחזור בתשובה וכו'״…
ואני יושב המום. רק לפני כמה שעות ראיתי אותו משחק בפאלפון, ואף אחד לא יודע את זה.
יצאה השבת, והחלטתי שאני חייב לגשת לדבר איתו. פניתי אליו: ״איך קוראים לך?״.
הוא אומר לי: ״ולדימיר״.
אמרתי לו: ״ולדימיר אני חייב לשאול אותך שאלה. למה שיקרת? למה קיבלת את כל הקבלות? למה 'שיחקת אותה הצדיק של השבת'? הרי שחקת בפאלפון. אני ראיתי!״.
באותו רגע שאמרתי לו את זה הוא נהיה אדום.
״מה ראית אותי?״ הוא שאל.
אמרתי לו: ״כן״.
ואז הוא ביקש ממני- ״אתה מבטיח לי שלא תספר מה שאומר לך"?
הבטחתי.
״אני גוי!!! ואסור לי לשמור שבת.
לכן הלכתי כל חצי שעה לשחק בפלאפון, אבל אני רוצה להתגייר, אני רוצה להיות יהודי טהור, וירא שמיים״.
איזה מסר ענק זה בשבילנו!
כמה פעמים בחיים שלך את שופטת את החברה שלך? כמה פעמים אתה שופט את האשה שלך? כמה פעמים אתה שופט את הבוס שלך שלא הביא לך העלאה? כמה פעמים אתה שופט את השכן שלך שחנה לך בחנייה?
כמה פעמים בחיים שלנו אנחנו שופטים אנשים, בלי לדעת בכלל מה הם עוברים.
אני הייתי שופט שנים על גבי שנים ולא היתה ברכה במעשה ידי.
למה אנחנו בכלל שופטים?
הרי התורה אומרת לנו במפורש:
״אל תדון אדם עד שתגיע למקומו״.
ואומר לכם את האמת- לעולם לא נגיע למקומו!
אל תשפוט אף אחד, תסתכל רק על הצלחת שלך.
כי מה ששלך שלך ומה שלא שלא שלך לעולם לא יהיה שלך!