בפרשתינו, פרשת "ויקרא" התורה מדברת על סוגי הקורבנות השונים אותם צריך להקריב על גבי המזבח.
ניתן לחשוב מהמילה "קורבן" כי היא מסמלת הקרבה:
"אני עושה משהו למען השני ועל ידי כך מקריבה את טובתי או הנאתי".
ולפעמים ככה אנחנו מרגישות כלפי הקב"ה… אנו מרגישות שעל ידי קיום המצוות- כאשר יש לנו קושי בקיומן, אנו מקריבות ונותנות מעצמנו והתחושה היא ממש של הקרבה!
זה בסדר להרגיש כך, אבל ההסתכלות הזאת תשאיר אותנו מרוחקות ממנו יתברך…
אני מציעה אחותי, בואי נסתכל בהקשר הקורבנות על המילה "להקריב" מלשון המילה קירבה!
לא קושי בקיום ההלכות – אלא התאמצות בשמירת המצוות! הכל תלוי בנו ובתחושה שאנחנו נרצה את "ואני קרבת אלוקים לי טוב".
ההקרבה = מביאה לקרבה!
ואתן דוגמא: הנה באים עלינו לטובה בע"ה, ימי חג הפסח, ימי האביב.
האקלים מתחיל להתחמם בשונה מהקור שהיה עד עכשיו, וממש בקרוב יחלו המלחמות בתוכנו על הצניעות! עכשיו בנוסף לכל הסיבות והתירוצים שמספק לך היצר הרע להתלבש שלא כגדרי ההלכה, מגיעה סיבה נוספת ומוחצת – החום! "איך בחום הזה תתלבשי עם ארוך…?" "איך בחום הזה תשימי גרביונים…?"
וכשכבר "ניצחת" את היצר ויצאת אל הרחוב החם בלבוש צנוע- תחשבי מה את מרגישה באותה סיטואציה:
את יכולה להרגיש את תחושת ה"הקרבה" עלינו דיברנו מקודם. שהרי כביכול הקרבת את ה"יופי" שלך שעכשיו מכוסה ואולי הקרבת את תחושת הנוחות כאשר יצאת בצניעות למרות החום הגדול… ואמת שהקרבת ואמת שהקושי שלך קיים! אל תדאגי כי "לפום צערא אגרא" –
לפי הצער ככה בסופו של דבר יהיה לך גם השכר…
אבל אחותי היקרה! את יכולה לבחור להרגיש גם אחרת!
אם את הולכת בצניעות למרות החום ולמרות כל פיתויי היצר כנ"ל, ומרגישה אלופה שניצחת את היצר ושזכית לעשות רצון השם בעצם היותך צנועה– הרי את ב"ואני קרבת אלוקים לי טוב"- התקרבת! הקורבן שלך הביא אותך ל"קירבה"!
והקורבן הזה מיוחד פי כמה, הוא המביא את היכולת להרגיש קרובות, את התחושה שאנחנו רוצות ויכולות!
שבת שלום!