לפני כשנה הייתה לי פגישה בגורד שחקים בלב מנהטן, ומשיחה זו יצא ממש יסוד שנהפך להרצאה…
ישב מולי יהודי דתי בשנות החמישים לחייו שסיפר לי על כך ששני רוסים באו לעשות איתו עסקים וקנו ממנו יהלומים בשווי של 100 אלף דולר.
ידוע בענף היהלומים שלוקחים סחורה בהקפה (MEMO) כדי להראות אותה לעוד סוחרים במחיר יותר גבוה, ותוך כמה חודשים הקונה משלם את הכסף, המוכר מחזיר את הנייר (MEMO), והכל בא על מקומו בשלום.
כך הרוסים עשו איתו במשך כמה שנים, קנו במיליון, בשלוש מיליון, והוא גרף רווחים נאים בעקבותיהם של אנשי העסקים הרוסים האלמונים…
לאחר כשנתיים, לאחר שהרוסים קנו והוכיחו שהם נאמנים על ידי כך ששילמו בזמן, הם לקחו ממנו סחורה על סך 7 מיליון דולר בהקפה, וכמובן שעד היום לא חזרו…
הוא התרסק ממש, ולמזלו הקהילה שלו תמכה בו מאוד, אך עדיין זה ממש בלתי נסבל להפסיד את כל הכסף שיש לך בחיים, ולכן הוא היה במצב נפשי לא טוב בכלל.
באותה תקופה, כאילו לא מספיק מה שקרה לו, אחד מבני הקהילה טען בפניו לחוב של 200 אלף דולר, וביקש שישלם לו אותם לאלתר (החוב אמיתי) והוא ניצל את ההזדמנות כדי לרסק אותו לגמרי, מאחר שהוא מתחרה גדול שלו, וכך כל יום היה מנסה ללכלך עליו שהוא המציא את העקיצה עם הרוסים והוא העוקץ האמיתי שעשה לכולם תרגיל.
מאז עברו כמה שנים ובס"ד הוא החזיר את החובות והשתקם, אך הוא ממש לא מוכן לסלוח בשום פנים ואופן לאותו מתחרה שהתעלק עליו דווקא בזמן המשבר, והוא שאל אותי בדמעות בעיניים איך אפשר לסלוח לאדם כזה???
אמרתי לו שהתשובה נמצאת בפרשת קדושים! תראה לי – הוא ביקש בנחרצות.
פתחתי לו את החומש והקראתי לו את ציווי ה': "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" – כלומר, אם יהודי ציער אותך או הזיק לך, אסור לך לשנוא אותו… האם זה מספיק? לא!
אומרת התורה: "לֹא תִקֹּם" – כלומר אם יש לך הזדמנות להחזיר לו מנה אחת אפיים על מה שהוא עשה לך, הקב"ה לא מסכים!… האם זה מספיק? לא!
התורה ממשיכה "וְלֹא תִטֹּר" – כלומר, אם נגמר לו החלב בבוקר והוא בא אליך לבקש כוס חלב, אסור לך לומר לו אתן לך בשמחה חלב ולא אתנהג אתך כפי שהתנהגת איתי אתמול … האם זה מספיק? לא!
התורה ממשיכה" "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ" – כלומר, אתה חייב לאהוב אותו… כאן הוא כבר רצה לפוצץ את הפגישה… אבל שכנעתי אותו ישמע אותי עוד 3 דק', הוא נעתר…
המשכתי: האם לאהוב אותו זה מספיק? לא!
ממשיכה התורה: "כָּמוֹךָ" – כלומר, צריך לאהוב אותו הרבה יותר ממה שחשבת עד היום…
מסיימת התורה: "אֲנִי ה'!"
כצפוי, הוא מיד עמד על רגליו וגער בי בקול: איך אתה אומר דבר כזה? הרי רק בורא עולם ואני יודעים כמה פעמים כמעט קפצתי מהחלון הזה (קומה מי יודע כמה…), אז איך אתה רוצה שאוהב אותו? ועוד "כָּמוֹךָ"??? קודם תשכנע אותי לא לחסל אותו, מאיפה הגיע לך האומץ הזה לבקש ממני לאהוב אותו?! – רתח עליי בזעם.
אמרתי לו תשב, שתה כוס מים, תשמע סיפור, ותרגע: רש"י הקדוש מפרש את הפסוק "אֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ" – אין צייר כמו בורא עולם!
וכדי להבין מה רש"י רומז בזה הפירוש, אספר לך סיפור: היה מלך שרצה למנות צייר לממלכה המפוארת שלו, ולכן הציע תחרות עולמית שהזוכה במקום הראשון, יזכה להיות הצייר הלאומי של הממלכה.
2 ציירים מוכשרים הגיעו לגמר הנחשק בפני השופטים, הצייר הראשון פתח את הוילון והתגלה ציור שובה לב של בוסתן מלא בעצים חיים, ו"על המזל" של הצייר הגיעה ציפור יונק דבש ובאה למצוץ דבש מהפרח בציור שהיה נראה כ"כ אמיתי…
הצייר השני הרגיש חוסר נעימות וביקש לא לקום לפתוח את הוילון… אך המלך הבחין בחוסר נעימותו וקם בעצמו לפתוח את הוילון ואז התרחש הלא צפוי: המלך מנסה לפתוח את הוילון ולא מצליח! מתברר שהציור היה נראה כל כך אמיתי ומוחשי עד כדי כך שהמלך בכבודו ובעצמו טעה וחשב את הוילון לאמיתי…
הסתובב המלך לכיון הקהל ומבלי לחכות להכרעת השופטים הכריע הוא בעצמו ואמר: הצייר הראשון אמנם מוכשר ואף הצליח להטעות בעל חיים, אך הצייר השני התעלה עליו בכמה רמות, מאחר שהצליח להטעות בציורו הנפלא בן אנוש כמוני וכמוכם, ולכן הוא ראוי להיות הצייר המלכותי הלאומי!!!.
אמרתי לידידי האמריקאי הנעקץ: תדע לך שכשהתורה ציוותה לאהוב כל יהודי לא הכוונה לאשתך או לחבר שלך, אלא לאדם שלא כל כך מסתדר לך איתו, וכמובן שבורא עולם לא יצווה אותך לעשות דבר שאינו ביכולות שלך, לכן בסוף הפסוק בורא עולם הוסיף שתי מילים קריטיות "אֲנִי ה'!" – תדע לך שאין סביבך מציאות מוחשית כמו שנראה לך, אלא כל מה שקורה סביבך זה "אֲנִי ה'!" שמצייר לך ציורים ומנסה אותך בנסיונות (שכולם יעלמו אחרי שתעבור אותם בהצלחה) וכל זאת כדי לרומם אותך בעולם הזה, ולנצח נצחים בעולם הבא!