שלום לעם ישראל היקרים והחביבים.
נשאלתי מאת בחור יקר, שעושה את תורתו עיקר, שזכה לחזור בתשובה, ויושב והוגה בתורה שהיא לו לאורה. שכמעט כל פעם שהוא חוזר מהישיבה לשבת אל ההורים, הוא שומע אותם מדברים, לשון הרע על פלוני, ורכילות על אלמוני. ונפשו בשאלתו אם צריך הוא לחשות, ומה עליו לעשות?
כותב החפץ חיים (כלל ח' הלכה י"ד) בשם תנא דבי אליהו, שאם אדם רואה ושומע את אביו ואמו מדברים לשון הרע, שזה דבר נורא. מלבד מה שמוזהר הבן שלא לקבל את מה שהוריו אומרים, צריך גם להשתדל בכל עוז לדחות את הדברים. ואף שכתב החפץ חיים שבמקרה כזה יניח אצבעו באזניו (כלל ו' הלכה ה') מסתבר שכאשר יש כאן מצות כיבוד אב ואם, לא העמידו חכמים את דבריהם. וכל שכן במקום שהדבר יכעיסם, שודאי לא יעשה כן בפניהם (חוט שני כיבוד אב ואם עמ' רצ"ד).
ומכל מקום כותב החפץ חיים, בבאר מים חיים (כלל ח' ס"ק כ"ז), שצריך הבן בדרך של כבוד, ובלשון של הוד, למנוע את אביו ואמו מלדבר לשון הרע. ולא יאמר להם: "אבא ואמא עברתם על דברי תורה", אלא יאמר להם בלשון רכה: "אבא ואמא היקרים! אפילו אם הדברים שאתם אומרים על פלוני ועל אלמוני זה באמת מה שקרה, מכל מקום הרי כתוב בתורה שיש בזה משום לשון הרע. וינסה לצדד בזכותו ולפאר את דמותו, כדי שיפסיקו הוריו לדבר בגנותו.
ומעשה שהיה בבחור מיוחד, שהיה אהוד על כל אחד. שנכנס לפני האדמו"ר, הפני מנחם הקדוש והטהור. וסיפר לו בשיברון לב, דבר שלו מאוד כואב, שאביו סובל יסורים קשים, ומחלה קשה גילו אצלו הרופאים, עד שהוצרך לטוס לחו"ל עבור טיפולים, והמצב בבית מאוד עגום, כי אינם יכולים לעשות כלום.
כשסיים הבחור הצעיר לדבר, שאלו האדמו"ר מבלי למהר: "מה מדברים אצלכם בשולחן שבת, האם יש דיבורים על בן או בת, דברי גנאי ואיסור, שיש בהם לשון הרע גמור?". נענע הבחור בראשו שזה מה שקורה במציאות, רוח הקודש אצל האדמו"ר הופיעה במהירות. הושיט הרבי את ידו לבחור ואמר: "הכלל אומר שמי שמונע עצמו מלדבר רע על אחרים, זוכה את קרנו להרים, ומביא על עצמו שפע של ברכות, ומונע מעצמו צרות צרורות. אמור לאבא: מי שאינו מנתח אחרים על שולחן שבת, לא יצטרך שאחרים ינתחו אותו".
אמר הבחור את דברי האדמו"ר לאביו, ומאז האבא התחיל יותר להגיב, והמשפחה כולה קבלה על עצמה להתחזק, ועם לשון הרע יותר לא להתעסק, וישועת ה' הגיעה תוך זמן קצר, והאבא לבית בבריאות איתנה חזר, והתקיים בהם מה ששלמה המלך אמר, "שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו" (משלי כ"א, כ"ד).
יהי רצון שנזכה תמיד לכבד את הורינו, ולעשות רצון בוראנו, ועל ידי שנכבד את ההורים, במהרה ה' קרן לעמו ירים. אמן ואמן.