בכל מסע לקראת מטרה משמעותית בחיים, שתי שאלות מכריעות עומדות בפנינו:
.1 מה הדרך הטובה והיעילה ביותר להגיע ליעד?
.2 מה באמת מעכב אותנו מלהגיע לשם?
היום אני רוצה לדבר על שלושה מחסומים פנימיים שחוסמים את הדרך לזוגיות יציבה
ומאושרת. אבל לפני שנצלול פנימה, הרשו לי לשתף סיפור שממחיש את הנקודה בצורה
מושלמת.
הסיפור של הודיני
הודיני, הקוסם האגדי שהצליח להשתחרר מכל כבל ומנעול תוך שניות, החליט יום אחד
לקחת את האתגר הגדול ביותר של חייו: להימלט מאחד מבתי הכלא המאובטחים ביותר
בתקופתו – תוך שעה אחת בלבד!
העיתונים הכריזו על האירוע, וקהל ענק התאסף מחוץ לכלא. השומרים כבלו את הודיני
והשליכו אותו לתא. הקהל המתין בדריכות שיראה את הבריחה המופלאה.
בתוך התא, הודיני שלף חוט ברזל דק שהחביא והחל לחטט במנעול הדלת. עשר דקות…
חצי שעה… חמישים דקות… והקהל בחוץ כבר החל ללחוש על כישלונו של המאסטר
הגדול. שעה חלפה, ואז עוד שעה, והודיני התקשה יותר ויותר. הזיעה נטפה ממצחו,
התסכול גבר, והייאוש החל להשתלט.
ואז, בתנועה של ייאוש מוחלט, הוא נשען על דלת התא – והיא נפתחה לרווחה. מתברר
שהדלת מעולם לא הייתה נעולה!
הסיפור הזה מהדהד בחיינו בצורה מדהימה. כמה פעמים אנחנו מתאמצים לפצח
"מנעולים" בדרך לזוגיות, כשלמעשה הדלת פתוחה לרווחה? אנחנו כל כך עסוקים
במאבק, בחיפוש ובתסכול, שאנחנו שוכחים לבדוק האם המכשול שאנחנו נאבקים בו
בכלל קיים.
שלושה "מנעולים" דמיוניים בדרך לזוגיות
.1 "משהו לא בסדר איתי"
התחושה הזאת מתגנבת אלינו דרך שאלות תמימות מהסביבה: "מה חדש אצלך?",
"פגשת מישהו?", "את באפליקציות היכרויות?". אלה לא סתם שאלות – הן ממסגרות
אותנו כ"חסרים", כאילו משהו פגום בנו.
פגשתי את דנה, אישה מבריקה ומקסימה בת ,32 שסיפרה לי איך בכל ארוחת שישי אצל
ההורים היא מרגישה כמו "הפרויקט המשפחתי הלא גמור". "הם שואלים מתוך דאגה,"
היא אמרה, "אבל כל שאלה כזאת גורמת לי להרגיש שאני נכשלת במשהו."
.2 "אני בררנית/בררן מדי"
כמה פעמים אמרו לך "אתה סתם בררן" או "את לא תמצאי אף פעם מישהו אם תחפשי
את המושלם"? ההפתעה הגדולה היא שהבעיה היא בדיוק הפוכה – אתם לא בררנים
מספיק בדברים הנכונים.
יוסי, חבר קרוב, סיפר לי איך הוא "נתקע" בקריטריונים שטחיים: גובה, מראה, קריירה.
אבל כשעזרתי לו להגדיר בדיוק מה חשוב לו בבניית משפחה ובשותפות אמיתית בתוך
חיי הנישואין, פתאום הוא הפסיק להתעכב על דברים שפחות משמעותיים.
.3 "אני לא מרגיש/ה את הקליק"
אנחנו מחפשים את אותו זיקוק פנימי, את התחושה שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים.
אבל האם החיבור הראשוני הזה באמת מנבא זוגיות מוצלחת?
לפעמים "הקליק" המיידי הוא בדיוק כמו זיקוקים – מרהיב אבל נעלם מהר. ואילו קשרים
שמתפתחים לאט, כמו גחלים שמתלקחות בעדינות, יוצרים חום שנשאר לאורך זמן.
זכרו את הודיני, שהתאמץ לפרוץ דלת שמעולם לא הייתה נעולה. לפעמים גם אנחנו
נאבקים עם "מנעולים" שקיימים רק בדמיוננו. אולי הצעד הראשון להתקדמות אמיתית
הוא פשוט לבדוק – אולי הדלת לזוגיות כבר פתוחה, ואנחנו רק צריכים לדחוף אותה
קלות?