לכבוד מזכה הרבים הגאון הגדול ר' יגאל כהן שליט"א ראש מוסדות יביע אומר בני ברק.
בשעה טובה נולד לנו לבן ואנחנו מסתפקים מתי לעשות את הברית האם בשעות הבוקר אבל יתכן שהרבה אנשים לא יגיעו בגלל השעה המוקדמת או לאחר אותה לשעות אחר הצהריים, ובמדיה וצריך לעשות בבוקר האם צריך מיד אחר הנץ או אפשר לאחר מעט לשעה שמונה או תשע אשמח לתשובת מו"ר שליט"א בהקדם שנוכל להתארגן בהתאם
בתודה מראש אלחנן ישראלי
לכבוד האברך היקר הרה"ג אלחנן ישראלי שליט"א.
הנני להשיב בקצרה לשאלת מר בענין קיום ברית האם עדיף להקדימו או שמא לקיימו ברוב עם.
הנה מרן בשלחנו הטהור (יו"ד סי' רסב סעיף א) כתב כל היום כשר למילה אלא שזריזין מקדימין למצוה ומלין מיד בבוקר, ומקור דבריו בגמרא (יומא כח ע"ב) על הפסוק 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו', מלמד שכל היום כשר למילה אלא שזריזין מקדימין למצות.
אמנם יש לדון במקרה הנזכר מה עדיף זריזין מקדימים למצות או ברוב עם הדרת מלך. ומדברי הגמרא (ראש השנה לב ע"א) משמע שזריזין מקדימין עדיף יותר על המעלה של ברוב, וכן כתב להוכיח בספר מחזיק ברכה (או"ח סי' רכט סק"ז), ושו"ת לב חיים (סי' קכז), ובשו"ת קול אליהו (או"ח סי' יז). ועיין מה שכתבתי בספרי הקטן שו"ת יגל לבי (ח"א סי' לב).
אלא לפעמים שהדבר יכול לגרום לביטול תורה ובאופן כזה בודאי שיש לעדיף לעשות הברית מאוחר יותר, ותלמוד תורה כנגד כולם, אבל בלא זה יש להעדיף להקדים את הברית כמה שניתן אפילו שהדבר יגרום שיהיו פחות משתתפים, שמעלת זריזין מקדימין למצות עדיפה.
ומה ששאל מר במידה ועושים בוקר האם צריך לעשות מיד לאחר תפילת שחרית בנץ החמה או שמא אפשר לאחרו קצת לשעה שמונה או תשע בבוקר, עייןבשו"ת תשובות והנהגות (ח"ד סי' רכו) שנשאל בזה, והביא מעשה עם גאון ר' אברהם פרבשטיין זצ"ל שנולד לו בן והשתוקק לקיים ענין זריזין מקדימין למצות ולמולו השכם בבוקר, ושאל למרן החזו"א זצ"ל, והשיבו שימול כמו כולם בשעה שמונה או תשע, ולא צריך להקדימו כל כך וע"ש מה שביאר בזה ומה שכתבתי להעיר על דבריו ביגל לבי הנ"ל.
מסקנת הדברים: לכתחילה צריך לקיים מצות המילה ביום השמיני מוקדם כמה שניתן, הגם שהדבר יגרום לכך שיהיו פחות משתתפים, מלבד אופן שהדבר יכול לגרום לביטול תורה.