לשיעורים במערכת הטלפונית: 0772222069 / *9120

מאמרי אמונה

הרב יגאל כהן

אתה מקנא?

אבא קטן עליך

הרבה בעיות בשלום בית – זה קנאה. כן, יש קנאה בין בעל לאשתו. מדהים. אדם נכנס הביתה שמח, "מה נשמע אשתי?" באותו רגע היא חושבת בראש שלה: "מה קרה אתה שמח? אני קורעת את עצמי כל יום בבית עם הילדים, ואתה בא שמח?" היא לא תגיד לך": אני מקנאה בך שאתה שמח". אבל בהזדמנות הראשונה שתהיה לה את האפשרות לעשות תיקו, שלא אתה ולא היא תהיו שמחים – זה יקרה. וזה לא בכוונה. וכן בהיפך. בעל רואה את אשתו מצליחה, מסודרת, כולם סביבה, חברה אחת באה לסדר לה כיסוי ראש, חברה אחרת נותנת לה מתכון לעוגות. והוא, אף אחד לא מחפש אותו, אף אחד לא מתקשר אליו. הוא מקנא בה.

הוא מתחיל להגיד לה: "את סתם כל הזמן עם השטויות שלך". למה הוא אומר את זה? מה היא עשתה לו? כלום! – הוא מקנא בה. אברך אחד ניגש לרב יצחק זילברשטיין, כך הוא מספר, ואמר לו: "כבוד הרב, אני ממש מצטער, אבל אני מבקש מהרב שיעזור לי". מה קרה? "התארחתי בשבת אצל החברותא שלי, הוא גר בשכונת רמת אלחנן, וכשראיתי את הדירה שלו לא יכולתי שלא לקנאות, איזה דירה מוארת, מסודרת, יפה, איזה כיווני אויר, כיווני אור טובים. יש לי קנאה גדולה בלב אליו. איך אני יכול לבטל מלבי את מידת הקנאה?" אמר לו הרב זילברשטיין: "בסרטן שלו אתה גם מקנא???"

הוא כמעט התעלף. "אתה יודע שלאברך הזה, שהוא גם החברותא שלך, יש את המחלה בגוף?"

הסתכלות מזוית אחרת – אדם מקנא בחברו, אבל הוא לא יודע מה קורה לו בתוך הגוף.  בחיים אל תקנא באף אדם עלי אדמות, לעולם אתה לא יודע מה החבילה שלו. אם אנחנו באים בטענות לבורא עולם, אם אנחנו אומרים כל הזמן: "למה?" זאת אומרת שאנחנו לא יודעים להסתכל נכון, אנחנו לא יודעים לעצור ולהסתכל על הדברים הטובים שיש לנו. אף פעם לא הבנתי למה הקב"ה נותן לכל אדם פעם פעמיים בשנה הצטננות, שפעת או איזה חולי אחר. תמיד שאלתי: "רבונו של עולם! למה שלא תעשה דילוג, תן לנו להמשיך לעבוד בלי הפסקה, למה כל אחד צריך פעם בשנה לשכב שבוע במיטה בלי כוחות לזוז". עד שגיליתי.

אמר לי איזה רופא: "תדע לך! אם לא היו שפעות ושאר חוליים, אנשים היו מקבלים התקפי לב בכמויות כפולות ומכופלות. כי כשאדם מרגיש בריא הוא רץ מדבר לדבר בלי הפסקה, הוא תמיד בלחץ. אנשים לא יודעים שלפעמים צריך לעצור ולנוח. אז, הקב"ה שולח לו איזה וירוס קטן. הוא עוצר. וכך הוא שוכב ונח שבוע במיטה". ומה קורה במציאות? אדם עם שפעת – בוכה: "למה ה' עשה לי את זה?"

הקב"ה אומר: "אני מציל אותך מהתקף לב. אני רוצה שתנוח, שתהיה בריא. ואתה בוכה?" תפסיק להתבכיין. תפסיק כל הזמן להגיד: למה? ולמה? ולמה? החיים שלנו "החיים שלנו תותים" – כך אומרים. בתחילה לא הבנתי מה הכוונה במשפט הזה, החיים שלנו תותים? תחשבו, סלסלה מפלסטיק שקופה עם תותים אדומים בתוכה. תנסו להבין, מה קשורים החיים שלנו לתותים האלו? מה יש בתותים שאני ירצה שהחיים שלי יהיו תותים? ממש פלא. עד שמישהו אמר לי: "תות זה ראשי תיבות של – תודה ושוב תודה". ואז הבנתי, שהעמקות של המשפט היא, שהחיים שלנו זה "תודה ושוב תודה".

לעולם לא להתלונן, רק להודות, לשיר, ולרנן לה' יתברך. אדם שואל את עצמו: "למה אני עייף?" – תפסיק להתבכיין! תגיד תודה. תגיד תודה שה' יתברך ריחם עליך. יש הרבה אנשים שאין להם עבודה, לך הקב"ה נתן עבודה להתפרנס. אדם שאינו עייף, סימן שהיום הוא לא עשה כלום. אבל אם אתה עייף בסוף היום, סימן הוא שהיה לך מה לעשות היום, סימן שהיה לך כוח לעבוד לפני כן, שעשית משהו. אז במקום להתלונן על זה שאתה עייף, תגיד תודה רבה על זה שהיה לך כוח. אישה מרימה ידיים: "אוף, מה זה כל ערמות הכביסה בסל? אני לא יכולה עם זה" – תפסיקי להתבכיין! תגידי תודה.

כל אחד ואחד מאיתנו יש לו כביסה, אם לך יש הרבה כביסה – סימן שיש לך שפע של בגדים. את בודאי לא רוצה שנעביר את הכביסה שלך למישהו אחר. אם יש לך הרבה כביסה – סימן שיש לך ברכה של ילדים, סימן שיש לך בעל בבית. תגידי תודה רבה לבורא עולם שיש לך כביסה.

דילוג לתוכן