שאלו את הרב עמרמי שליט"א איך לקיים את מה שהוא כל הזמן אומר, איך להוריד למעשה את האמירה שהקב"ה הוא זה שעושה הכול ואין שום טבע?
הרי כל מה שקורה בחיינו הוא מדויק ומדוקדק וגם מה שלא הולך כפי שרצינו וציפינו הוא בדיוק בשבילנו. ברגע של קושי, קל או כבד, ברגע שהילד שופך שוקו שניה לפני היציאה מהבית בבוקר, או ברגע שמתקשים במציאת השידוך לילדה.. והכל נראה כל כך סוגר ולא אפשרי.. אז – איך זוכרים, איך מורידים למעשה שהקב"ה הוא אבא רחמן וכל מה שהוא עושה זה טוב?
איך מזכירים לעצמנו שהקושי עכשיו הוא זה שפודה אותנו מדברים גרועים יותר, ומה שלא מסתדר בעיניים שלנו זה החסד הכי גדול שיכול להיות לנו. איך לא שוכחים?
הרב ענה על כך כי אדם שלא מדבר עם השם לא יכול להגיע למדרגה הזו, מה זאת אומרת? הדיבור עם השם זה הקשר הבסיסי והיומיומי שלנו עם בורא עולם והוא גורם להכניס אמונה ביומיום. זה נותן כוח ברגעי הקושי והניסיון.
ויותר מכך – הרב אמר להגיד (בקול): "אבא, אל תיקח לי את האמונה", באותו רגע, בקושי, במשבר, בילד שעושה בלגן ולא מסתדר בשום ישיבה, בילדה עם הניסיונות בצניעות, בקושי בהבאת ילדים לעולם, או במעבר דירה.. בכל דבר, קטן כגדול – "אבא! אל תיקח לי את האמונה!" שהכול ממך… והכל לטובתי… ומה שקורה הוא הרבה יותר טוב ממה שבאמת מגיע לי.. תן לי את האמונה הזו. אל תיקח לי אותה. אני יודעת שאתה מסתתר בטבע.. אבל תן לי לראות מעבר, אל תיקח לי את זה.
ובוודאי שמי שמדברת עם בורא עולם בצורה הזו, קודם כל מזכירה לעצמה את האמת בזמן הניסיון ונותנת לעצמה כוחות להיזכר באמת של הקב"ה גם כשהוא מסתתר.. ובוודאי שהשם רואה את זה ושמח, בכך הושגה מטרת הניסיון – גילוי ההסתרה, ואז הקב"ה כבר לא חפץ בקושי ויעביר אותו ממך, כי את כבר יודעת ממי כל דבר מגיע. שבת שלום !