אודות שאלת מר בענין שתיית שכר מדינה כמו ערק וכדומה, בגמר הסעודה קודם ברכת המזון, האם צריך לברך עליו או שמא נפטר כמו שאר משקים שבתוך הסעודה. והנני להשיבו בקצרה כמסת הפנאי.
הנה מרן בשלחן ערוך (סי' קעד סעיף ז), כתב בזה"ל אם אין לו יין ושותה מים או שאר משקה אין לברך עליהם דחשיבי כבאים מחמת הסעודה לפי שאין דרך לאכול בלא שתיה ואף יין לא היה צריך ברכה, אלא מפני שהוא חשוב קובע ברכה לעצמו, אבל מים או שאר משקים לא חשיבי ואינם טעונים ברכה וכו' עכ"ל. ופשט דבריו משמע שבכל משקים כולל שכר מדינה, אין לברך בתוך הסעודה. ושם מבואר שירא שמים, יברך על מים קודם הסעודה, ויכוון לפטור את המשקים שבתוך הסעודה.
אמנם בגמ' (ברכות מא ע"א), מבואר שהטעם שמברך על היין גם בתוך הסעודה הוא, משום שיין גורם ברכה לעצמו. ופירשו התוס' שם, דהיינו שמברכים על היין בכמה מקומות אף שאין זקוקים לשתייתו, כמו בברית מילה ושבע ברכות וכו'. ומשום הכי לא שייך שהיין יהיה טפל. ויש מפרשים, דגורם ברכה קאמר היינו, שבכל הפירות המשקים שזבו מהם מברכים עליהם 'שהכל', ובענבים אינו כן, אלא ברכת היין היוצא מהענבים משתנית למעליותא, ומברכים עליו 'הגפן'. ובפשטות נידון דידן תלוי ועומד בשני הפירושים הנזכרים דלפירוש הראשון שהוא קובע ברכה לעצמו, הוא משום שמקדשים עליו, א"כ הוא הדין אם שותה שכר מדינה בתוך הסעודה שצריך לברך עליו, כיון שהוא ראוי לקידוש. אבל לפירוש השני שהוא משום דאישתני בזה למעליותא, והדין אמור דוקא לגבי יין, אבל שאר משקים הוי בגדר זיעה בעלמא, גם בשכר מדינה.
אך מאחר והוא תלוי בשני הפירושים הנזכרים בדברי התוס', לכן הוי ספק ברכות, וי"ל בזה ספק ברכות להקל. וכ"כ משפטי צדק גרמיזאן (סי' ח). וכן הוא מסקנת האחרונים, וכמו שכתב הפמ"ג (משב"ז סק"ח), וכן כתב הרב בית מנוחה (אות כ). והביאם גם בכה"ח (שם אות מא). וכ"כ הרב בן איש חי (פרשת נשא אות ו). ומרן רבינו עובדיה זצ"ל בהליכות עולם (ח"ב עמ' ל).
אלא שבנידון דידן, ע' לרב משנה ברורה (שם ס), שלכולי עלמא צריך לברך, כיון שברור שאין כוונתו לעורר תאוות המאכל. וכן העלה בספר הלכה ברורה (ח"ט עמ' קכא), אבל בילקוט יוסף הנד"מ (ברכות ח"א עמ' תתנו-ז), כתב דגם בזה אין לברך, משום דלא פלוג, וכן נראה עיקר להלכה, שגם באופן ששותה השכר בסוף הסעודה, אין לברך עליו. וע"ע בבן איש חי הנזכר, ובספר ותן הברכה (עמ' צד) ודו"ק.
מסקנת ההלכה: אין לברך על שכר בתוך הסעודה, אפילו באופן ששותהו לאחר הסעודה קודם ברכת המזון. ומכל מקום לכתחילה ראוי שיברך על דבר אחר 'שהכל' ויכווין בזה לפטור את כל המשקים שבתוך הסעודה. או שיברך על מים קודם הסעודה ויכוון כנ"ל.