לפני כשבועיים היה לי שיעור בהרצליה פיתוח. דיברתי איתם על מעלת הסליחה, וכמה חשוב לבקש סליחה אם התנהגת לא יפה בעבר שלך .
לאחר כשלושה שבועות הזמינו אותי שוב פעם לאותו מקום.
וכשהגעתי, תפס אותי בחור: "הרב גבע ,הרב גבע!" אני חייב לדבר איתך על משהו. לפני כשלוש שבועות דברת על מעלת הסליחה- שיבשת אותי!"
אמרתי לו :" מה קרה?״
הבחור: "לפני כארבע שנים היתה לי סיטואציה לא נעימה בלשון המעטה, הגיע שליח לבניין שאני גר בו ושנינו המתנו למעלית, הזמנו את המעלית ושאלתי אותו לאיזה משפחה אתה צריך? ״ענה לי מה אכפת לך!…״ ככה בזלזול.
ואני בטבעי גם ככה אדם חמום מח. ואיך אומרים הדברים התגלגלו והרמתי עליו יד.
ו…הלך לאשפוז!
סיפרתי זאת לאשתי והיא פשוט התביישה בי.
אחרי השיעור נזכרתי במקרה הזה, ואני מבין מה מעכב אותי בחיים- ׳היהודי שפגעתי בו׳. פניתי לאשתי ושאלתי אותה את זוכרת את המקרה ההוא?! היא אומרת לי: "איך אני יכולה לשכוח? איזה בושות היו לי״.
הבחור: "אני חייב למצוא אותו ולבקש ממנו סליחה. רבונו של עולם, איך אני מגיע אליו?!״ ואז הוא מספר לי תקשיבו טוב…
אשתי פונה אלי בצאת השבת- ״אתה זורם ללכת לשיעור תורה?״ הבחור:"יאללה, אני זורם". לאחר השיעור שנינו באורות ומתקדמים לכיוון החנייה של האוטו. וכהרגלנו מקנחים ב-׳סודוך׳ של הלילה. ולא פחות ולא יותר – את מי אני רואה שם? התלבטתי אם לגשת אליו לבסוף ניגשתי. הוא מיד זיהה אותי ונזכר בסיטואציה ההיא.
ניגשתי אליו בבקשת סליחה מעומק הלב על המקרה ההוא – אתה סולח לי? אזרתי אומץ לשאול. ואתה לא מאמין מה הוא אמר… והוא התחיל לספר לי –
אתה יודע אחרי שאושפזתי, בזכותך הבנתי משהו על עצמי – ככה גם אני הייתי מתנהג בדיוק כמוך – ואפילו יותר גרוע! וחישבתי מסלול מחדש.
עכשיו שאתה מבקש ממני סליחה, אמרת לי במילים אחרות שאני צריך למצוא את האדם שאני פגעתי בו". שאלתי אותו מה עשית? העלבתי מישהו ליד כולם בלי לחשוב פעמיים! וכעת אני מקבל על עצמי גם כן לחפש את זה שהעלבתי אותו!
כמו שאתה מצאת אותי ה׳ יתברך יזכה אותי למצוא אותו.
אתם רואים מהי מעלת הסליחה וכמה היא חשובה! אתה רוצה שיפתח לך שערי שמיים? אתה רוצה הצלחה בחיים שלך? תבקש סליחה מהעבר שלך גם אם עברו הרבה שנים!
ועל זה אמרו חז״ל: "בדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכין אותו!"