שלום לעם ישראל היקרים והחביבים
נשאלתי מאת יהודי עדין, שאת נפש כל אחד יודע להבין: ביום רביעי בבית הכנסת הגדול, ילד קטן הפריע לכל. הוא רץ וקפץ ומאוד השתולל, והפריע לכל הציבור להתפלל. נכנס בו היצר הרע בכל הכח, עד שכולם רצו לברוח. ואף שהגיע לגיל חינוך, עבר על דברי השלחן ערוך (סי' קנ"א ס"א), שאין נוהגין בבית כנסת קלות ראש, ואת זה גם מקטן צריך לדרוש. והזיק גם לרכוש בית הכנסת, והתנהגותו את האוירה הטובה הורסת. באותו הזמן הגבאי לא הגיע, ולמחרת בפני הוא הופיע, ושאל מי הוא הקטן המזיק, שאת קופת הציבור הוא הוריק. ושבר גם שלושה כסאות, ואת זה קשה לי אפילו לראות. וכעת שואל אם מותר לגלות לגבאי את השם, של אותו הקטן האשם, שהרי קטן שהזיק הוא פטור (משנ"ב סי' שמ"ג סק"ט), ובזה נגמר הסיפור.
ועניתיו שכותב בספר 'חוט שני' (עמ' ת"נ), שאסור לגלות לשני, את שמו של אותו קטן, שהתנהג כמו ילד בגן, אלא יספר לאביו של הבן, שעל בנו הגבאי מתלונן, ורוצה שישלם את ההיזק, שהקופה לא תתרסק. ואם ירצה האב לשלם, ומצער הגבאי יתרשם, ישלם על נזקי הבן, ועם הגבאי יתחשבן.
וצריך כל אדם ללמד את בניו, וכל רב להחדיר לתלמידיו, שקדושת בית הכנסת גדולה עד מאוד, ואסור לפטפט שם ולרקוד. כי בית כנסת זה אינו מגרש משחקים, דבר זה צריך להפנים לילדים. וצריך ללמדם כן בתחילת דרכם, והולך את חכמים יחכם. וצריך להתפלל אל ה' בכל הכח, ומדברים בטלים להשתדל לברוח.
נזכה לרוות נחת יהודית מכל יוצאי חלצינו, ולהרבות אהבה ואחוה עם כל ישראל אחינו. אמן כן יהי רצון.