לכבוד מורי ורבי ועטרת ראשי הגאון הגדול ר' יגאל כהן שליט"א.
בתקופה האחרונה קיבלתי על עצמי להתחזק באמירת קריאת שמע שעל המיטה כל לילה, אבל הבנתי בשיעור תורה שאסור לדבר אחרי קריאת שעל המיטה, ואני מאוד מתקשה בקיום הלכה זאת, ורציתי לשאול את כבוד הרב שליט"א, כיצד עלי לנהוג האם עדיף במצב כזה שלא לומר את קריאת שמע שעל המיטה כלל, או שיש איזה פתרון אחר לפי ההלכה.
בתודה מראש. אבינועם כהן ירושלים.
לכבוד ידידי היקר הר"ר אבינועם כהן הי"ו. החונה בעיר הקודש והמקדש ירושלים.
אודות שאלת כבודו בענין דיבור אחרי קריאת שמע שעל המיטה. והנני להשיבך הקצרה.
כתב הרמ"א (סי' רלט סעיף א), ויקרא קריאת שמע סמוך למטתו, ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע שעל מטתו אלא יישן מיד שנאמר אמרו בלבבכם על משכבם ודמו סלה. ולכן כתב המשנה ברורה (שם סק"ד), שאם תאב לשתות או שצריך לדבר דיבור נחוץ קודם ברכת המפיל מותר אבל לאחר ברכת המפיל אסור שבזה יהיה הפסק בין הברכה לשינה ע"כ. וביאור הדברים היינו שכמו שאסור להפסיק בין הברכה לאכילה או בין הברכה למעשה המצווה, כן הוא גם בקריאת שמע שעל המיטה, אין להפסיק בין הברכה שהיא ברכת המפיל למעשה שהוא השינה, אולם בביאור הלכה (שם ד"ה סמוך למטתו), הביא בשם החיי אדם שהברכה היא על מנהגו של עולם, כלומר אינה פרטית על השינה של המברך אלא שבח כללי, וכמו ברכות השחר, ולדבריו גם אם קרה ובסוף לא ישן אין זה בגדר ברכה לבטלה כיון שהברכה היא על מנהגו של עולם, וכן כתב להוכיח מרן רבינו עובדיה זצ"ל בחזון עובדיה (ברכות עמ' תקה), ועל פי זה כתב שם שאם יש צורך כגון אם הילד בוכה מותר וצריך לדבר על לבו להרגיעו מותר להפסיק.
ולכן כתב בספר עמק יהושע (אחרון עמ' קסא אות יא) שעדיף להפסיק בדיבור כמה פעמים אחר ברכת המפיל, ובלבד שלא יישן אפילו פעם אחת בלי ברכת המפיל, והטעם לכך הוא כמו שכבר כתבנו שהברכה היא על מנהגו של עולם, ולכן גם אם קרה והיה ודיבר אין זה בגדר הפסק, וחס וחלילה ברכה לבטלה.
ולכן מסקנת הדברים: שתמשיך לקרוא בכל יום קריאת שמע שעל המיטה ותשתדל כמה שניתן שלא לדבר לאחר ברכת המפיל, ואם בכל זאת קרה והוצרכת לדבר יש להקל וזה עדיף מאשר שלא לומר קריאת שמע שעל המיטה כלל.
החותם בברכת כהנים באהבה יגאל כהן
