לכל אדם, בכל תחום, יש עליות וירידות. גם איש עסקים מצליח יכול להעיד ולספר על עצמו שהיו לו תקופות קשות, שבהן הוא ראה רק הפסדים.
כך גם – ובעיקר – ברוחניות: הצדיקים הגדולים יספרו על מעידות, נפילות וניסיונות חזקים שהיו להם בדרך, עד שהגיעו לדרגה רוחנית אותה השיגו. כמו שכתוב בפסוק במשלי:
"שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם."
אך טעות אחת קטנה יש לנו בעניין זה. אולי התרגלנו לחשוב שהנפילה היא חלק מהדרך, ואולי אף נתנחם ונשמח בהצלחות שלנו – לעומת ההפסדים.
אבל דבר גדול מאוד מבאר לנו רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע״א, על אדם שירד למקומות נמוכים מאוד ונפל בעבירות קשות וחמורות, אחרי שהיצר הרע הצליח לבלבל אותו. וכעת – הוא מאשים את עצמו: "למה עשיתי כך וכך?" ונמצא ממש קרוב לעצבות בגלל אותו מעשה.
אומר רבנו הקדוש:
"אף על פי שירד האדם כמו שירד – חס ושלום – אם הוא חזק ברצונו והשתוקקותו אל האמת לאמיתו, יכול לעלות על ידי הירידה דווקא – למקום גבוה מאוד. וזהו בחינת 'ירידה תכלית העלייה'."
דהיינו, אדם שנפל למקום נמוך – אבל כעת יש בו השתוקקות ורצון להתקרב לבורא עולם בחזרה, אותה ירידה ואותה נפילה, הופכות להיות תכלית העלייה וההתקרבות לאבא שבשמיים.
לכן, ידע כל אדם שנמצא בתקופה קצת חשוכה ברוחניות, שדווקא הימים הללו בהם אתה מרגיש כבוי וחשוך – יוכלו לגרום לך לעלייה גדולה והתקרבות עוצמתית לבורא עולם.
לדוגמא: אדם שנפל בקדושה — הוא כל כך רצה לנצח, נלחם תקופה ארוכה בתאוות האישיות שלו, והחליט בלבו לסיים עם האיסורים. אך לפתע קרתה לו נפילה חזקה מאוד.
באותו רגע עליו לזכור: 'כעת הוא צריך למלא את לבו בגעגוע והשתוקקות לבורא עולם, להתנער לחלוטין מאותה עבירה — ואז, דווקא הנפילה הזו תהפוך עבורו ל-מנוע עוצמתי של סיוע בהתקרבות מחודשת לבורא עולם.
בדיוק כמו ילד קטן שרוכב על קורקינט או אופניים, ומחפש את הירידה הכי גדולה – כדי לקבל תנופה ועוצמה בהגיעו לעלייה.