אל תפחד מבני אדם

אל תפחד מבני אדם

"לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלוקים הוא, והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו". יש כאן ציווי על האדם לא לפחד, ואחד הציוויים הקשים ביותר בתורה. פעמים רבות בחיינו אנחנו מפחדים לעשות דברים מהתגובה של אחרים. אחד מפחד מאשתו, רוצה לשמור שבת ואומר: "אשתי תעזוב אותי". אחד אומר "אני רוצה לאכול כשר" אבל מפחד מחברים. למה לא לפחד? "כי המשפט לאלוקים הוא" – בסופו של דבר התוצאות בידי ה' יתברך, לא בידי בני אדם.

ואנחנו מחשבנים מאוד. אפילו ב"בוקר טוב" ברחוב: לזה שיש לו כסף וקשרים בעירייה אתה אומר שלום, לזה שהוא פשוט – לא. בכל פעם שמחשבנים: אם אעשה אקבל, אם לא – לא אקבל. אומר לך הקדוש ברוך הוא: "לא תגורו מפני איש, כי המשפט לאלוקים". ומהפסוק הזה לומדים גם "לעולם לא תשפטו בני אדם" – כי רק הקדוש ברוך הוא רואה את הנשמה.

יש לי סיפור מופלא. חברה הזמין אותי למסעדה בקיסריה שנקראה "הצלבנים". בעלת הבית סיפרה: שלושים וחמש שנים, היא ובעלה מכרו במסעדה הזאת נבלות וטרפות – שרימפסים, חזיר, הכל. פתוח בשבתות, מחטיאים את הרבים. אבל בלב שלה – יהודייה עם לב חם. "הרב, אני עובדת בשבת ובוכה, מוכרת נבלות וטרפות ובוכה". גדלה לתוך המציאות הזאת, עבדה במקום מגיל חמש עשרה. אם היינו פוגשים אותם אז, היינו אומרים: רשעים גדולים, מחטיאי הרבים.

כשאמה נפטרה, היא החליטה לסגור בשבת ולהפסיק למכור טרף. בעלי הנכס אמרו: "אם אתם לא עובדים בשבת – נזרוק אתכם". ומה עשתה? אמרה לבעלה: "אם לא תסגור בשבת, אני רוצה להתגרש". הבעל הלך לבעל הנכס והחזיר מפתחות. "מה שתהיה ירידה בהכנסות – אני משלם לך מכיסי". לחצו יד, "מזל וברכה". התקשר לאשתו: "הוא הסכים!" צרחה מרוב שמחה. היום המסעדה כשרה בד"ץ בית יוסף, היא ובעלה שומרי שבת, שתי הבנות נשואות לאברכים. וכיצד קוראים למסעדה? "הצל-בנים" – לא "הצלבנים".

אומר הקדוש ברוך הוא: "אינני מוותר על אף יהודי". גם אם אתה שונא יהודי, ה' אומר: "אני אוהב אותו, כי ביום מן הימים הוא ישתנה". ה' נותן הזדמנות. אם כן – האם לא ניתן הזדמנות גם אנחנו? אשה רואה חברתה ושונאת אותה – על שום מה? האם אינך רואה את הטוב שבה? לעולם אל תפחד מבני אדם, ולעולם אל תשפוט לפני ששומעים את שני הצדדים. "כי המשפט לאלוקים הוא". ומהפסוק הזה לומדים גם כלל גדול: "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק" – לעולם אסור לשמוע צד אחד בלי שהצד השני נמצא. אסור להגיד לאיש מה לעשות עם אשתו כשלא שמעת את טענותיה, ואסור להגיד לאשה מה לעשות עם בעלה כשלא שמעת אותו. כי טבע בני אדם – כשאין מי שיכחיש, אדם מגזים ומשקר. ובלשון הרע כך: בא מישהו ומספר, הוא לא נמצא כדי להגיב, ואתה לא יכול להאמין. בזה תלויה שנאת חינם ובניין בית המקדש. תזכרו תמיד: שמעתם לשון הרע? תחשבו שאתם הייתם שם. באים מספרים לך על פלוני – איך אתה שופט אותו לפני ששמעת את הצד שלו?