כשאת שמה את הראש על הכרית בלילה, על מה את חושבת? מה טוב עשית היום, או איפה שפחות הצלחת? על מה את שמה דגש – "אבא, תודה שהספקתי היום להכין ארוחת צהריים", או – "כמה כביסות נשארו לי.. לא הצלחתי לקפל היום חולצה" ?? כל אחת תחשוב, היכן פוגשים אותה ייסורי המצפון המדוברים.. כל אמא ואישה יכולה להזדהות בהרגשת החמצה של למה לא הספקתי, ולמה לא עשיתי.. ואיזה אמא אני, וכו'..
כמה ייסורי מצפון יש לאישה בבית יהודי? מדוע? לא לכך התכוון הקב"ה. אנחנו חייבות לזכור רק את הטוב. כמה שיותר טוב. אין לך עוררין, את האמא הכי טובה לילדים שלך. את האישה הכי טובה לבעלך. כל מה שאת עושה זה המון.. תעריכי את עצמך ואת הפעולות שלך. זה לא מובן מאליו.
תודי לקב"ה שהוא נותן לך את הכוחות לעשות ולדבר ולהשקיע בדבר החשוב מכל, בביתך ובמשפחתך. לאישה שעובדת גם מחוץ לבית יש יותר ניסיון, היכן למקם את המשפחה – האם במקום השני? לבזבז את כל המשאבים בעבודה או בבית? אפשרי לעבוד ולהשקיע בעבודה, אבל לא לשכוח את העיקר. העיקר הוא הבית, הבעל והילדים. זה מה שימשיך אותך עד מאה ועשרים. הם אלה שיישארו בעולם אחרי לכתך, ומה שהם יעשו ישפיע עלייך גם בעולם הבא.
נחזור לענייננו, אישה יכולה ברגע לזכור מה עוד נשאר לה לעשות ומה לא עשתה עד כה, אבל חייבת לעשות עבודה ולזכור את מה שהיא כן עשתה. השם אוהב שאת מעריכה את עצמך, לא בזכות עצמך, לך אין כוחות ומשאבים מעצמך, הכול זה הקב"ה, הוא בכבודו ובעצמו הסמיך אותך להיות בתפקידך וזה אומר שיש לך את הכוחות המדויקים לכך, וכל מה שאת עושה הוא מדויק לביתך שלך.
לא להסתכל מה השכנה מספיקה, או מה אמא שלך הייתה עושה.. כל אחת בדור שלה, בכוחות שלה, הכול מדויק מאת השם. תשמחי, בדור הזה כלום לא מובן מאליו. גם לקרוא עלון בשבת קודש זה המון. הקב"ה עכשיו עושה שמחה בשמיים ומסתכל עלייך, ביתו אהובתו, מתפאר בך שאת בוחרת לעשות טוב. המשיכי כך…