לשיעורים במערכת הטלפונית: 0772222069 / *9120

מאמרי אמונה

הרב יגאל כהן

לשיר ולרנן

אבא קטן עליך

אנחנו לא מספיק מעריכים את הכוח שיש לנו בידיים, אנחנו צריכים לדעת להעריך את זה שאנחנו יכולים להרים את הידיים, להודות לה' על הכוח שנתן לנו בידיים, להגיד תודה רבה לבורא עולם על כל החסדים שהוא עושה עמנו. צריך לזכור בכל רגע, שבכלל לא מובן מאליו שאפשר לו לאדם להזיז את הידיים, שאפשר לו ללכת בלי לקבל סחרחורות, שאפשר לו לאכול בפה, שהעיניים שלו רואות, שיש לו יכולת להקשיב, לדבר. ובכל זאת הקב"ה נותן לנו בכל רגע ורגע מתנת חינם, לראות, לשמוע, לדבר. בריאות איתנה.

תגיד: "תודה רבה!" אם אתה עייף, תנשק את בורא עולם נשיקות עד אין סוף: "תודה רבה לך רבונו של עולם שהגעתי למצב שאני עייף, כי כנראה קודם לכן היה לי כוח". ואם הגעת לבית מבולגן, סימן שיש לך ילדים בבית. בודאי לא היית רוצה שלא יהיה בלגן. אם יש לך הרבה כביסות לעשות, יש לך הרבה עבודה בניקיון הבית, תגידי: "תודה רבה לך בורא עולם שיש לי הרבה כביסה לעשות, שיש לי הרבה חדרים לנקות", כי כנראה ה' זיכה אותך בילדים ובית גדול. אמרה לי איזה אישה: "העוזרת שלי קודחת לי במוח, מה עושים?" לא כל כך הבנתי את הביטוי "קודחת", אבל אמרתי לה: "אין בעיה! אני אקח את העוזרת שלך אלי הביתה.

גם יש לך עוזרת וגם את מתלוננת? במקום שתגידי תודה רבה לבעלך שדאג לך, שהתחשב בך, הביא לך עוזרת הביתה, במקום להודות את אומרת: "הבאת לי עוזרת שכל היום קודחת לי בראש". זו כפיות טובה גמורה. אנחנו צריכים להתחיל להגיד: "תודה!", כי החיים שלנו תותים – תודה ושוב תודה. לעולם לא להתלונן, רק להודות ולרנן לבורא עולם. חצי הכוס המלאה פעם שאלתי את עצמי: "מה היה עושה אדם לפני 700 שנה כשהוא היה צריך משקפיים? מה הוא היה עושה? הולך בלי משקפיים. אם כן, למה אנחנו היום שיש לנו משקפיים, במקום שנגיד: תודה רבה לבורא עולם, אנחנו שואלים: למה יש לי משקפיים?" בורא עולם החליט שיהיה לך משקפיים, אבל הוא ריחם עליך, והוא זרק חכמה באנשים שיעשו משקפיים, והכל בשביל שתוכל ללכת עם משקפיים ולראות.

אז במקום לבכות ולראות את הרע שיש לך, את החוסר שיש לך, תלמד להגיד תודה רבה על הטוב שיש לך, על החלק המלא שיש לך. "תודה רבה" – זהו משפט עם עוצמה, ברגע שאתה לומד לומר אותו, הוא משכנע את הקב"ה יותר מכל דבר אחר, הקב"ה רוצה לתת לך שפע של ברכה, אפילו שלא מגיע לך, רק תגיד: "תודה רבה". שלוש תפלות ביום אנחנו אומרים לקב"ה: "תן לי כסף, תן לי ילדים, תן לי בריאות", כל אחד והבקשות שהוא מבקש. אבל, לפחות בתפלה אחת ביום, אדם חייב לתקן לעצמו שבתפלה הזו הוא לא מבקש, בתפלה הזו הוא רק עוצר ומודה לקב"ה על מה שיש לו. וזה בשבילנו, כי רק כך אנחנו נלמד להעריך את הדברים הטובים שקורים לנו בחיים. רק כך אנחנו נהפוך להיות אנשים שמחים יותר.

אדם שנכנס לעצבות, סימן שיש בתוכו כפיות טובה, ולכן הוא לא רואה את כל העולם הטוב, והוא לא שמח. תשאל את עצמך: "מה דעתך על העירייה?" זה מבחן בהכרת הטוב. אם אתה אומר לעצמך דברים שליליים, תדע שאתה כפוי טובה. יכול להיות שיש דברים שליליים, אבל איפה כל הדברים הטובים? בבוקר לוקחים לך את האשפה, אתה פותח את הברז ויוצא לך מים. למה אתה מקבל את הכל כמובן מאליו? "חייבים לי" – אם אתה חושב שאנשים חייבים לך, כנראה שאתה חושב שגם בורא עולם חייב לך. אתה כפוי טובה. לא פלא שאין לך שמחת חיים – אתה עצוב.

מספרים על שלושה שישבו ודנו בינם לבין עצמם: "מה היה קורה אם בורא עולם היה נותן להם "מפתח", של כל מה שהם רוצים לעשות בעולם הם היו יכולים לעשות?" הראשון אמר: "אני הייתי לוקח מיד את המפתח של הפרנסה, הולך ומחלק פרנסה לכל העולם, שכולם יחיו ברווח. והייתי מבטל את כל המלחמות בעולם, שיהיה שלום בעולם". השני אמר: "אני הייתי הולך לכל החולים ומרפא אותם". השלישי היה נבון יותר, הוא אמר: "אני לא הייתי משנה שום דבר, כלום! אני לא יותר טוב ולא יותר חכם מבורא עולם, אם בורא עולם הביא את העולם למצב שהוא נמצא כעת, ברור שזה המצב הכי טוב בעולם בשביל כל אחד ואחד ברגע זה. אין יותר טוב מזה בעולם".

דילוג לתוכן