המשנה בסוף מסכת סוטה מונה לנו את הסימנים של הדור שבו יתגלה המשיח "בעקבות משיחא חוצפא יסגא, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו לפני קטנים, הבת קמה באמה, הכלה בחמותה, בן מנבל אב…"
הסימן המובהק לכך שאנו נמצאים באחרית הימים ממש לפני התגלות המשיח היא – חוצפה שהולכת וגדלה. בכל יום מחדש אנו עומדים המומים לנוכח גלי החוצפה והעזות שפוקדים את ילדנו. מי העיז פעם לצעוק על אביו, לקלל את אימו, או להלבין פני זקן???
היום לצערנו אלו דברים שקורים בכל יום. אנו ההורים לא יודעים איך להילחם עם תופעה זו, ומה הכלים הנדרשים לפחות לבלום את החוצפה הנוראה.
בסדרת המאמרים הבאה נלמד יחד מהם הדרכים לבלום את החוצפה ואיך להגיב לילד שמתחצף. ראשית נקדים מספר הקדמות חשובות:
א – החוצפה היא כח גדול שיכול "לשתק" את העומד מולו עד כדי שנעתקו המילים מלענות לו.
ב – בחוצפה יש כח לשכנע שהמתחצף צודק.
ג – המתחצף רוצה למשוך את השני "לזירה שלו" ושם הוא יכול להכניע אותו ולאלץ אותו למלא את בקשתו.
הורים יקרים! עלינו לדעת שבחוצפה למעשה אין ממש. אם נתעשת ונלך לפי הכללים שנלמד נוכל למגר אותה במהירות, צריך גם לדעת שאפילו שהמתחצף השיג את מבוקשו "הניצחון" הוא זמני וסוף האמת לנצח.
זאת ועוד, אנחנו לא נרד למגרש של החוצפן אלא נשתדל למשוך אותו לזירה שלנו ששם נוכל להעמיד אותו על טעותו ולחנכו לדרך ארץ.
