לשיעורים במערכת הטלפונית: 0772222069 / *9120

מאמרים לאשת החיל

גבולות

גבולות

נולד ילד בשעה טובה ומוצלחת. בריאה מופלאה שאין כדוגמתה. מתפעלים כולם מהנס הגדול, כל האיברים במקום ישתבח שמו לעד! 5 אצבעות? יש, 2 ידיים? יש, 2 עיניים? יש? וואו! איזה פלא! לא יאומן כי יסופר. ילד אמיתי בבטן שלך. יש נס גדול מזה? הוא יוצא לאויר העולם, בוכה, היה לו טוב יותר בבטן אימו. שם למד תורה, היה קרוב לקב"ה.

הוא לא רצה לבוא לעולם שלנו, מלא בניסיונות והסתר פנים. אך בעל כורחו – הוא נולד. ההורים מתרגשים, האם מחלימה, כולם מאחלים ברכת הצלחה. אז יש לנו ילד – ברוך ה'.

אך מה עושים איתו? מחליפים, מנקים, מכבסים, מה עוד? כיצד מגדלים אותו למידות טובות ויראת שמיים? כל אחת הייתה רוצה שיצליח ויהא לאדם טוב בזכות ובפני עצמו.. אחד הכלים החשובים לחינוך ילדים בימנו הינו שימת גבולות. ילדים צריכים הכוונה. ילד לא יודע מה טוב עבורו, הוא לא ידע שמים רותחים זה מסוכן אלא אם תגיד לו. ילדים צריכים את הגבולות שההורים מציבים להם, הורה שחושב כי ילד צריך או יכול להחליט לעצמו – טעות בידו.

משפטים כגון: "אז מה אתה מחליט?", "מה אתה רוצה לאכול?" "מתי אתה נכנס להתקלח?", "תבחר מה שאתה רוצה" הורסים את נפשו של הילד. פשוטו כמשמעו. אמירות אלו שמות את הילד ב"כיסא" של המחליט, הוא מרגיש הקובע בבית וזה מוביל ל: תסכול מרוב כובד המשקל של הטלת האחריות על כתפיו הזעירות, או שירגיש מעצמו שליט ולא יהיה ניתן לומר לו מה לעשות. כאשר התנהגות כזו חוזרת ונשנית הילד לומד טכניקות כיצד ל"סדר" את הוריו ולעשות מה שהוא רוצה (שכמעט תמיד זה לא מה שטוב עבורו באמת).

תמיד הוא זה שייתן את הטון וידע איך לגרום להוריו לעשות את מבוקשו. התורה היא האור אין סוף, והקב"ה נתן לנו גבולות בכדי שיהיו לנו כלים להכיל את אור התורה. בלעדי הכלים / הגבולות לא היינו יכולים לשאת זאת. אדם בשביל להיות אדם ולא בהמה חייב גבולות. חובה לחשוב לפני שאוכלים, שותים, מתלבשים, הולכים.. אין מקום של "תעשה מה שבא לך".

יש לנו בורא. שיצר אותנו. שמחליט עבורנו ויודע מה הכי טוב עבורנו. כך האדם נשאר שפוי, לא מרגיש את האחריות שהוא זה שמחליט על החיים שלו – כי הוא לא.

והרגשת אחריות כזו, יכולה לתסכל את האדם, כי הוא כל הזמן יכה את עצמו על כך שלא הולך כמו שהוא רוצה, שהרי הוא לא באמת זה שמחליט על הצעד הבא שיקרה איתו. אך בכדי לחיות כך ולקבל מרות מבורא עולם צריכים אנו מקטנות לגדל את ילדנו לכך. מקטנות לחנך לגבולות, לכבד את אבא ואמא, להבהיר שההורים יודעים טוב יותר ויש להם ניסיון להוביל את הילד למקום הטוב בשבילו. וגם כשאומרים לו "לא" צריך להבין שזה טוב מאוד עבורו (לפעמים אפילו יותר מלומר כן).

כך בעתיד כשיגדל יוכל לקבל מרות, יוכל להקשיב לאחרים, לכבד מבוגרים, לכבד את הבעל או האשה, והחשוב מכל – להכיל את התורה הקדושה, לקיים את מצוותיה ולקבל גם כשהקב"ה אומר לו (כביכול)"לא" לתפילותיו. עדיין תמיד ידע כי הוא אוהב אותו, כמו הוריו, שלמרות שאמרו "לא" תמיד אהבו ונשארו ההורים המיוחדים שלו.

אז בפעמים הבאות, שהילד בא לנהל אתכם או להתרעם כנגד החלטה שלכם – זכרו כי זה לטובתו. כל גבול שאתם מציבים בפניו היום, יעצב את אישיותו ויעזור לו בעתיד להיות טוב יותר.

דילוג לתוכן